מירוץ נגד הזמן: שליח חב”ד בדרום קוריאה, הרב אשר ליצמן ורעייתו, חבקו בליל שבת לפני שבוע בן, בשעה טובה ומוצלחת.
מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?
מתוקים, מלוחים, לפיקניק או להכנה עם ילדים? מגוון מיוחד של מתכונים
בשל מגבלות הקורונה, הכניסה למדינה שבמזרח דורשת אישורים מיוחדים וחובת בידוד. כיוון שכך, בלתי אפשרי היה להביא מוהל אל המדינה, כדי לקיים ברית מילה.
כתב חרדים 10 מציין, כי מאז הלידה נוצר מכשול נוסף: רק ביום חמישי האחרון פתחה השגרירות הישראלית, לאחר כמעט שבוע של חופשות בגלל חג השבועות וחג קוראני מקומי – כך שרק אז ניתן היה להנפיק דרכון לרך הנולד.
האפשרות הריאלית היחידה להספיק להגיע למקום שבו ישנו מוהל, לצד אפשרות להיכנס למדינה – היתה לטוס לפרנקפורט שבגרמניה, מרחק של 11 שעות טיסה מדרום קוריאה, ולנחות שם שעות בודדות לפני כניסת השבת.
כיוון שכך, המבצע יצא יצא לדרך.
משפחת ליצמן, המונה 9 ילדים, וההורים עלו על טיסה לפרנקפורט, בעוד המוהל הרב צבי גוטמן, תושב וינה שבאוסטריה, נסע ברכבו 7 שעות אל היעד.
משפחות שלוחי חב”ד בפרנקפורט, בראשות השליח הראשי הרב זלמן גורביץ׳ דאגו לכל הפרטים הקשורים באירוח ובקיום הברית.
לאחר התפילה בבית חב״ד, אנשי הקהילה ותלמידי הישיבה המקומית צעדו אל בית ראש הישיבה גדולה, הרב יוסף הבלין – שם התקיימה הברית, וסעודת המצווה המרגשת נמשכה שעות ארוכות.
בפוסט מרגש שכתבה אחת המשתתפות בברית היא מספרת: “הרב ליצמן וכל המשפחה – 9 ילדים בלי עין הרע – נמצאים כאן אצלנו בפרנקפורט… בשבת שעברה התינוק נולד ולא הצליחו בשום צורה להכניס לשם מוהל.
הם הגיעו לכאן בערב שבת כולם, והיתה לנו חוויה שלא מהעולם הזה. ברית בבית בהשתתפות מכובדת, מרגשת ולא נתפסת.
לנו היתה שבת שלימה עם אליהו הנביא ועוד משפחה של צדיקים שאליהו הנביא לא יעזוב אותם כל כך מהר… אני עדיין לא מצליחה להכניס את החוויה הזו למילים…. זה כלום ממה שבאמת היה..
התמונה היא ממוצ”ש: המוהל היה הרב גוטמן מוינה שהגיע גם הוא בהתראה קצרה עם כל המשפחה. בקיצור, סיפורי הבעש”ט… רק עם מטוס ובלי אלכסי העגלון ומז’יבוז.
עם שלוחים של הרבי שהעבירו לקהילה שלנו ולנו ולכל הקהילה שיעור שלא ישכחו בחיים! אשרינו, אשריהם, אשרי העם שככה לו…”