הוסקוורנה: אופנועים מהטובים שיש לעולם השטח להציע

זה קרה לפני אלף שנה, כלומר לפני חודש, כשהמדינה סערה בשל חטיפת שלושת הנערים, מה שבדיעבד – מי ידע אז – הוביל למבצע בעזה שהפך למלחמה. באותה עת שהארץ געשה, רכב לו בדד עיתונאי ישראלי ביער נורדי ירוק צפוף עצים בצפון-צפון שבדיה, מפר במנועו שקט קוסמי שאפשר לשמוע רק במקומות שהם מאה קילומטרים מהחוג הארקטי, עיתונאי על אופנוע עם שם מיתולוגי ששוב מת ונולד מחדש.

מפעל אופנועי הוסקוורנה שנוסד ב-1903 היה מזוהה תמיד עם אופנועי שטח – בתחילת המאה שעברה הם ייצרו אופנועים לצבא השבדי ואפילו סיירת שלדג של צה”ל השתמשה בהם בסוף שנות השבעים. בשנות התשעים זכו “האסקים” שוב ושוב במרוצי אנדורו – אבל לעד ייזכר שמם כאופנועי מוטוקרוס, כמי שהמציאו כמעט את התחום הזה בשנות השישים ולמעשה החדירו אותו אז לארה”ב שהתאהבה במותג.

הוסקוורנה הייתה חברה שבדית, עד שב-1987 נקנתה על ידי קאג’יבה האיטלקית. 20 שנה אחרי קנתה אותם ב.מ.וו, רכש שלא עלה יפה. מי שהבחין בכך היה סטפן פירר, מיליארדר אוסטרי שמחזיק במרבית המניות של ק.ט.מ – אחת משתי חברות האופנועים המובילות באירופה.

לכאורה, הייתה לו בעיה קטנה אחת – רק זמן קצר לפני כן הוא קנה את מותג אופנועי השטח הוסאברג, יצרן שבעצמו יצא פעם מהוסקוורנה. הוא החליט למחוק את הוסאברג ולקנות את הוסקוורנה – רק בגלל שהשם הזה חזק מאוד באמריקה. החלטה עסקית נוספת שהתקבלה היא שק.ט.מ והוסקוורנה ישווקו בכל מדינה (גם בארץ) בידי סוכנים שונים’ בתקווה שקנאת יבואנים תגביר מכירות ותגדיל עוד יותר את כיסו התפוח ממילא של פירר.

רכיבה על האופנועים מגלה שמדובר בכמעט אותו מוצר: הרי את הוסקוורנה מייצרים עם אותם רכיבים על אותו פס ייצור אוסטרי של ק.ט.מ. ההבדלים דקים בלבד – להוסקוורנה שילדת זנב עשויה פלסטיק קשיח, מתלה אחורי לינק (במקום PDS), ובעיקר והכי חשוב – יש להם פלסטיקה וצביעה אחרת לגמרי, צהובה-כחולה-לבנה, יפהפייה.

וכך הם עמדו, כ-30 דגמי מוטוקרוס ואנדורו, כלים מושבחים ברמת ביצוע וגימור גבוהים, מהטובים ביותר שיש היום לעולם השטח להציע. כל כלי מתאים לתוואי שטח וסגנון אחר, מה-125 הדו-פעימתי הקליל והעליז שישמח בסינגלים איטיים וטכניים, ועד ה-501 הארבע פעימתי הכוחני עד בהמיות, שמתאים לשבילים ומהירויות גבוהות. כל שעליך לעשות הוא להחליט מה סוג הרכיבה החביב עליך, לבחור את הדגם ולתת גז.

לקחתי אותם אל היער השבדי, חוזר בכל פעם אל המוסכניק כדי להחליף אופנוע באופנוע.

דגמתי אותם, מותש ומיוזע, לא רוצה להפסיק עד שאהיה מפורק לגמרי, עד שאגיע לאפיסת כוחות מוחלטת, עד שממש, אבל ממש, לא יהיה לי כוח להוציא את הטלפון מהתיק כדי לראות את החדשות.

הכותב היה אורח חברת הוסקוורנה בשבדיה