אזעקה באמצע הלוויתו של הילד עידו הי”ד: הסבא והסבתא חשו ברע

הילד שהה עם משפחתו בממ”ד הביתי בעת פגיעת הרקטה בבניין צמוד. רסיס מהרקטה חדר דרך חלון הממ”ד שבו שהו בני המשפחה ופצע כמה מהם.

אביו אמר בלוויה: “כבר לא אראה אותך גדל כמו שרציתי. סליחה שלא הגנו עלייך, שאני לא חטפתי את הפגיעה במקומך”.

אחותו בת ה-7 של הילד נפצעה באורח קל. אמם של השניים, שני, מאושפזת במצב קשה בבית החולים.

מתנדבי איחוד הצלה סייעו במהלך הלוויה לשישה נפגעי חרדה.

מבית החולים באשקלון נמסר, כי במהלך הלווית הנכד, סבו וסבתו של הילד שנהרג מתקיפת טיל חשו ברע והועברו למרכז הרפואי.

הסבא, אבי האב: בן 69 עובר סדרה של בדיקות ויישאר להשגחה. הסבתא, אמה של האם שמאושפזת בברזילי, הגיעה לברזילי כשהיא סובלת מחולשה כללית, וגם היא עוברת בדיקות ותישאר להשגחה.

ח”כ עמיחי שיקלי מימינה, כתב לאחר הלוויה:

הייתי בלוויות במהלך חיי, אבל בלוויה קשה כזו כמו זו של עידו אביגל הי״ד עוד לא הייתי. לוויה בה האם שני, שתזכה לרפואה שלמה ולאריכות ימים, שוכבת פצועה בבית החולים ואינה יכולה לספוד לבנה. לוויה שנחתכת באזעקות ורעש יירוטים, לוויה בה הלב מתרסק למראהו של ילד עטוף בטלית קטנה מובל עוד לפני שטעם את טעמם של החיים להיטמן בחלקת עפר.

ובתוך כל הכאב הזה נחרטו בליבי בעוצמה דבריו של אביו אסף, שחזר על דרישתו של עידו שנעשתה למעין צוואה לכל הורה: ״אבא די כבר עם המסכים״, כי רצה לשחק איתו.

״חבקו את ילדיכם״, אמר אסף.

ומרגשת לא פחות הייתה הודעת ווטסאפ קבוצתית ששלחה אימו שני שסיפרה איך עידו סיפר לה בגאווה באותו יום בו נהרג שהוא הסביר לחבריו בגן שלא כל הערבים רעים ולא כולם שונאים לנו.

שנדע ימים טובים יותר ושיידעו אויבינו ושונאינו לא תשברו את רוחנו.