בן כספית וינון מגל שוחחו הבוקר (רביעי) עם אימאם המסגד הגדול בלוד, שייח’ יוסף אל-באז, ברדיו 103FM – על רקע הפרעות של הערבים בעיר.
חולמים על כסף שנופל מהשמים? אל תחמיצו: מחר הכספת נפתחת
חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?
מה מברכים על שוקולד לבן עם שברי עוגיות? ומה על חטיף טעמי?
במהלך השיחה, שני הצדדים האשימו כל אחד את משנהו בליבוי הלהבות ובאחריות לתוצאות, והגיעו לטונים לא נעימים.
“אני לא מסכים עם ההתחלה, ש’הערבים עשו’. הערבים לא עשו כלום, זה תוצאה ישירה של האטימות והטמטום של הממסד כולו, בנוסף למשטרה ולנמצאים בשטח. תוצאה ישירה של טמטום, פשוט מאוד”.
ינון: למה מרביצים ליהודים? שורפים מכוניות?; בן: למה מדברים עם אנשים שניצלו מלינץ’ בנס?
“לא צריכים לבדוק רק את התוצאה הסופית, צריך לבדוק מאיפה זה התחיל”.
“מזה שאנשים עמדו ברמדאן בזמן תפילה בשטח מסגד, עמדו למחות במחאה לגיטימית, מחאה לא אלימה. המשטרה התחילה לזרוק עליהם רימוני הלם, להשליך לעברם רימוני גז, לרדוף אחריהם עם אלות”.
התגובה זה לשרוף ליהודים מכוניות?
“למה מחאה לא אלימה, מחאה רגילה, עצרת בפתח מסגד צריך לדכא אותה עם רימוני הלם ולהשליך את רימוני הגז לתוך המסגד?”
שרפו בתי כנסת בלוד, אתה יודע?
“אני לא יודע כלום, ככה זה התחיל. אתה תענה לי, אתה שואל מה הערבים עשו?”
אתה לוקח אחריות על הציבור שלך? אחריות על האלימות הברברית הזאת?
“האחריות על המטומטמים בדרג למעלה”.
לא, האחריות היא עליכם, אתם שכחתם את הכוח של היהודים, אתם התבלבלתם.
“אתם רשאים לטבוח בנו, מה אני אגיד לך”.
ינון: אם תתנהגו ככה כך זה ייגמר, אם אתם שכחתם מה היה פה לפני 70 שנה כנראה שצריך להזכיר לכם.
בן: גם אם יש ביקורת על הדרג המדיני זה לא תירוץ לפעולות הברבריות של האנשים שלך. אתם עושים שגיאה שעשיתם ב-47-48, אפילו אני חושב שצריך להיכנס באמ-אמא שלכם תוך כדי השיחה שלנו, להראות לכם מי בעל הבית פה ולא שורפים שום דבר של יהודים במדינת ישראל כי בגלל זה קמה פה מדינה יהודית. וגם לך להראות ולהוכיח לך עד שתבין, כי בטוב אתם לא מבינים. גם אם יש לכם טענות למשטרה, גם למפגינים נגד נתניהו יש טענות למשטרה, זו סיבה לפוגרומים? מי אתם שתעשו לינץ’ ביהודים?
“תיכנס באמ-אמא שלנו ותמשיך את מה שקורה”.
בן: אחר כך תצרחו, תהיו פליטים ותחמיצו הזדמנויות להחמיץ הזדמנויות, עוד פעם ‘שתו לי ועשו לי’. ינון: מי אתם בכלל? אתה לא מגנה אלימות ואתה עונה הרשויות. תתבייש.
“מי אתה?”
ינון: בעל הבית פה.; בן: אפילו בתוכנית הוא לא בעל הבית.
“אתה בעל הבית? אני לא רוצה להמשיך לדבר איתך”.
שלום
“שלום”.