5 נקודות למחשבה בעקבות ‘אסון מירון’: למה זה קרה דווקא כעת?

האסון הנורא, שאירע ליד ציונו של רבי שמעון בר-יוחאי במירון, ביום שמחתו, ל”ג בעומר – מחייב אותנו לעצור.

מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?

חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?

מה מברכים על שוקולד לבן עם שברי עוגיות? ומה על חטיף טעמי?

אי-אפשר להמשיך בחיים הרגילים ולהסתפק באנחה ובניד ראש. קרה כאן דבר דרמטי ומטלטל כל-כך, שכל אחד ואחת מאיתנו חייב לחשב מסלול מחדש.

1. לא במקרה

התקשורת מטבעה עוסקת בכשלים הבטיחותיים ובצעדים המתבקשים למניעת אסונות בעתיד, וזה אכן חשוב ונחוץ. אבל היהודי המאמין רואה את הדברים בראייה מעמיקה יותר. הלוא כל הבעיות האלה היו גם בשנים קודמות. רבים ציינו כי נס משמיים הוא שלא אירעו אסונות בעבר.

אם כן, למה זה קרה עכשיו דווקא?

הרמב”ם (בתחילת הלכות תעניות) מבהיר שכאשר מתרגשת צרה על הציבור, יש להתעורר בתשובה. הוא מוסיף וכותב משפט קשה: “אם לא יזעקו… אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית – הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות”.

כל אחד ואחת צריכים להרגיש כי הקב”ה מטלטל אותנו כדי שנתעורר. מה בדיוק עלינו לתקן? זאת יודע כל אחד לעצמו. בשום אופן לא להכות ‘על חטא’ על חזה הזולת. שכל אחד ואחת יעשו את חשבון נפשם, יבדקו מה דורש תיקון ויקבלו עליהם החלטות טובות.

2. בלי חשבונות שמיים

מלבד עצם הצורך בהתעוררות תשובה ובתיקון עצמנו, אין שום עניין לנסות להבין חשבונות שמיים. זה עניין לצדיקים גדולים, בעלי רוח הקודש, שיודעים לומר מה קורה מאחורי הפרגוד. אנשים כערכנו אינם מבינים בזה דבר וחצי דבר, ומגוחך שבשר ודם מתיימר להבין את מחשבות הבורא האין-סופי, שהודיע לנו בפי נביאיו: “כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם”.

3. לחפש את היחד

האסון פגע במגוון רחב של ציבורים. אתה מביט בתמונות הנספים ורואה את הקשת הגדולה של העדות, הקהילות ומנהגי הלבוש. ספרדים ואשכנזים, חרדים וכיפות סרוגות, חסידים וליטאים, בני הארץ ומבקרים מקהילות ישראל בגולה. כולם באו להתפלל יחד, לשמוח יחד בשמחת רשב”י, להתעורר יחד, להתלכד יחד.

ספק אם יש עוד אירוע שבו נאספים בני כל החוגים, בלי חלוקה שבטית וקהילתית. ואולי זה מה שחסר לנו כל-כך – תחושת היחד, האחדות היהודית, החיבור שבין כולנו. לאהוב יותר זה את זה, ללמוד זה ממעלותיו של זה, לחפש את המשותף ולא את המפריד.

4. הבטיחות בנפשנו

לצד האמונה הגדולה חשוב לזכור את ציווי התורה “וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם” ואת הוראת חז”ל “אין סומכים על הנס”. להקפיד על כללי בטיחות, להבין שהשוטרים מגינים עלינו ועל ילדינו, לא לזלזל, לא להקל ראש. בנפשנו הדבר!

5. זעקה לגאולה

ואחרון חשוב: את הזעקה הבוקעת מלב כולנו יש להפנות בתפילה לבורא עולם שיביא לנו כבר את הגאולה האמיתית והשלמה. שיאמר דיי לצרותינו ויגאל אותנו גאולת עולמים.