יערה זרד: יש שיח האשמות בתקשורת. כלפי השר הזה, וכלפי השר הזה. האם בציבור אנחנו שומעים את אותו שיח?
מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?
חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?
תחלואת הקורונה בירידה, אבל עדיין במקום סגור צריכים מסכה. זוכרים?
שרי רוט: תראי, הציבור המאמין, ואת רואה את זה גם אצל האבות והאמהות היושבים ‘שבעה’ על ילדיהם – שזה הדבר הכי טראגי שיכול להיות – את לא שומעת האשמות. להיפך, את שומעת איך אחד מחבק את השני.
כולנו ראינו את התמונות של אחד האבלים שלקח תלמיד איתו, והתלמיד נהרג, גם הבן שלו נהרג, והוא בא להורים ומבקש מהם סליחה, והם לא מבינים אפילו מה הוא רוצה, כי זו גזירת אלוקים ומי שנגזר עליו – נגזר עליו. ואת לא רואה קרב האשמות.
האשמות הן יותר שלנו, בתקשורת. גם אני מנסה מאז האסון לא לומר שמות של אנשים, למרות שמאד בא לנו ואנחנו העיתונאים תמיד חושבים שאנחנו יודעים הכל ויודעים לומר מי האשם. אז גם זה לא הזמן, וגם, מי שם אותנו? תהיה ועדת חקירה או דו”ח מבקר מדינה, לא משנה איך נקרא לזה – והם מן הסתם יידעו את השמות…
אני רק אומרת דבר אחד: מי שהשתתף במחול היח”צ, ואמר ‘אני רמטכ”ל מירון’ – הוא שיבוא ויגיד את דברו בפני ועדת חקירה.
ארי גלהר: מי אמר?
שרי רוט: אני לא רוצה להגיד שמות, אבל בוא נעבור על הפלאפונים של כולנו ונראה מי שלח הודעות יח”צ ובשפע. ביום חמישי, בדרכי למירון, למעלה משש שעות ארכה לי הדרך השנה, יצאתי ממודיעין עילית בשתיים הגעתי ב-8:30 בערב, שזה אף פעם לא קרה לי. הוויז לקח אותי דרך שבילי חדרה וכיכרותיה, מרוב עומס בכבישים הראשיים. וכמות היח”צ שקיבלתי בשעות האלו, – בחלק מהיח”צ לא הספקתי לטפל כי נהגתי, אבל למחרת כשפניתי ליח”צנים ושאלתי: אתם עדיין רוצים שאעלה את הציוץ הזה של ‘הוא מלך מירון’ אף אחד לא רצה כבר…
ארי גלהר: אז לאן יוצא הכאב, עוצמת הוואו במגזר? לאיזה מקומות זה מתועל?
שרי רוט: תשמע, בציבור החרדי, ואתה רואה את זה אצל הורים, כשמישהו שכח ילד שלהם ברכב, או מטפלת שהתרחש אצלה מוות בעריסה, אף פעם לא שמעת שיוצאים נגד. הורים חרדים מקבלים הכל באהבה, הציבור החרדי מקבל את הדין באהבה, ומנסה כל אחד לפשפש במעשיו.
מדברים הרבה על אחדות, על זה שיש יותר מדי מחלוקות בינינו. ובינינו, זה אומר חרדים, חילונים, דתיים-לאומיים – כולנו באותה סירה. מערכות בחירות עם הסתה לפני הבחירות, הרבה מדברים על זה שצריך לשנות את השיח. בקטעים האלו יש התחזקות. אבל אני לא חושבת שחרדי ייצא בקריאה של ‘זה אשם’ או ‘זה אשם’.