“הפוליטיקאים הדתיים מהלכים אימים על הרבנים”

גל החקיקה הדתית מעורר בעולם התורה הציוני-דתי יוזמות שונות, המבקשות לפקח וגם למחות נגד החוקים שמובילה הממשלה בהשתתפות חברי הבית היהודי.

בכתבה המתפרסמת היום בעיתון ‘בשבע’, מביאים כתבי העיתון ישי פרידמן וחגית רוזנבאום קולות מכנס שהתקיים במוצאי השבת האחרונה בפתח תקווה, ביוזמת ארגון ‘ליבה יהודית’, בו נשאו דברים הרב צבי קוסטינר, ראש הישיבה במצפה רמון, והרב מיכה הלוי, רבה הראשי של פתח תקווה, אשר תקפו בחריפות את חוק הגיור החדש בפרט, ואת גל החקיקה בנושאי דת ומדינה בכלל.

הרבנים לא הסתירו את ביקורתם הנוקבת על חברי מפלגת הבית היהודי ועל רבנים  התומכים בפעילותם.

הרב מיכה הלוי מיקד את דבריו בתפקידה ובמעמדה של הרבנות הראשית, ובנוגע לחוקים העומדים על הפרק. הרב הלוי ציין את הנחת היסוד שהייתה מקובלת בממשלות ישראל עד כה, גם אלה שלא הבינו לעומק את משמעותה של מדינה יהודית. “בכל זאת הם הבינו שדברים מסוימים לא מכניסים לתוך חוקים, כי זה מקטין אותם. היום למשל מתגאים בכך שמעמד בני הישיבות נכנס לחוק, שהחוק מכיר בבני הישיבות”, הוא מכוון לחוק הגיוס החדש, “זו גאווה? הגאווה הייתה של מקימי המדינה, שהבינו שמעמד בני הישיבות זה דבר גדול מכדי להכניס לחוק”.

אותו עיקרון חל גם לגבי הגיור: “הסמכות האחת והיחידה להכיר בגיור היא הרבנות. זה חילול השם להכניס את זה לחוק! האם הנפש היהודית יכולה להיכנס למסגרת של חוק? האם גם אכילת בשר וחלב תכניסו לחוק? שבת? גיור? אלו נושאים שלא שייכים לפוליטיקה. אל תיגעו בזה! מי שׂמכם? מי נתן לכם רשות לגעת ביסודות הקודש של מדינת ישראל?”, תקף הרב את פעילות הח”כים.

“אסור בכלל לדון בפרטי החוק הזה, גם אם יתוקנו בו פרטים כאלה ואחרים. מבחינתי אין חוק כזה, לא יקום ולא יהיה”, קבע הרב הלוי נחרצות.

לדבריו, רק לרבנות הראשית יש הסמכות ליוזמות בנושאי דת ומדינה, אולם המצב כיום התהפך: “הבעיה מספר אחת היא שהפכו את הרבנים הראשיים ליועצים וממליצים. הם שוטרי תנועה במקום מנהיגים. הח”כים רצים קדימה עם החוקים, ואז שואלים את הרבנים: אתם עוצרים אותנו או לא? לא 12 מנדטים ולא 120 מנדטים – יש רבנות, ורק היא יכולה ליזום בדבר הזה. המפלגות לא מייצגות את הרבנות בנושא”.

לדברי הרב הלוי, ההצהרות של הפוליטיקאים הדתיים בדבר התייעצות וקבלת הסכמות מהרבנים הראשיים לנוסחי החוק ריקות מתוכן: “מהלכים אימים על הרבנים, אין מילה אחרת. לא נותנים להם לחשוב, מעמידים אותם מול אין ברירה. שמים אותם בפינה ואומרים להם: אם לא תאשרו את החוק עם התיקונים זה יהיה יותר גרוע, כי אז חוק שטרן יעבור. מה הפלא שהרבנות לא רוצה לדבר איתם?

“העם צמא לעמדה של הרבנות, שאי אפשר לקנות אותה בכסף, בפוליטיקה או בפופולריות. הציבור לא צמא לרבנות נגישה”, הוא רומז, “אלא לרבנות מרוממת, שעומדת על דעתה ואומרת אמת. מערכת החוקים הזו נטלה את ההנהגה מהרבנות, שהיא זו שמכריעה בהלכות ציבור. לכן, גם אם לפי פרטי החוק, הגיור הספציפי של המתגייר יהיה כהלכה, יש פה שיקולים של הלכות ציבור שבהם יכולה להכריע רק הרבנות. כי גם אם הגיור יהיה כהלכה, אתה בעצם מעודד יהודים להכיר גויות. מי עושה את החשבון הזה? הח”כים? הפופולריות? רק הרבנים והרבנות”.

הרב הלוי התייחס גם לפולמוס המגזרי סביב החוקים, אשר במסגרתו מכונים הוא ורבנים נוספים מזרם ישיבות הר המור כ”חרדים” ו”אנטי ציוניים”.

הוא סבור כי דווקא מי שמקדמים את החוקים ובכך כופרים בסמכות המסגרת הממלכתית של רבנות ראשית לישראל, הם החרדים והלא-ציוניים. “מי שלא מקבל את הרבנות הראשית במדינת ישראל, הוא אנטי-ציוני, חרדי. שמעתי דברים נוראים מישיבת סיעת הבית היהודי. עמדו שם בכירים ושאלו: מי זו הרבנות הראשית? הם צריכים לעלות לקבר של הרב קוק ולבקש ממנו סליחה. לאן התנועה הזו הלכה?”, הוא תמה.

כבר מסעיף ההקדמה לחוק, גם בנוסח המתוקן, מצביע הרב הלוי על מגמה בעייתית של דחיקת הרבנות מתחום הגיור: הוועדה לאיתור ראש מערך הגיור תהיה מורכבת מקול אחד של הרב הראשי, וחמישה קולות נוספים של גופים וארגונים שונים, שאין להם קשר לרבנות.

“סעיף אחרי סעיף שמים את הרבנות במשבצת קטנה לאורך כל הדרך. הסעיף החמור ביותר מדבר על כך שתהיה הכרה בגיור לאומי בהבחנה מהגיור הדתי. בעצם כתוב שם הכרה בגיור הרפורמי! וזה נוסח שאחרי התיקונים של הח”כים שלנו. שאלתי אותם מה זה, והתשובה הייתה: אין ברירה, היינו חייבים לבלוע את הסעיף הזה. מי שׂמכם לבלוע אותו? הרי בהסכם הקואליציוני יש לכם זכות וטו על נושאים של דת ומדינה. אבל הם לא רוצים להטיל וטו”.

בסיום דבריו התייחס הרב הלוי לפעילותו של ארגון רבני צֹהר סביב החוקים: “אני הייתי ממייסדי ארגון צֹהר. הרעיון היה להיות זרוע של הרבנות לציבור הרחב. הייתה לי הזכות לעמוד בשנים הראשונות בראש פרויקט הדגל של הארגון – הנישואין. ברגע שהם התחילו לדבר על אלטרנטיבה לרבנות – קמתי ופרשתי. כל מי שבא היום להירשם בצוהר – בא בעצם כדי להירשם לא ברבנות.

“כוונותיהם של רבני הארגון לטובה, אבל עיקר חסר מן הספר. את זה צעקתי שנים כשהיה רישום בבד”ץ בעלז, שארית ישראל, הרב לנדא. עכשיו קם ארגון חרדי חדש: צֹהר. חרדי כי הוא פירק את הרבנות. צריך להתמודד עם האמת הזו. היום בפתח תקווה, הנתונים מעלים כי על כל זוג אחד שנרשם ברבנות, שמונה נרשמים מחוץ לרבנות. מי הכניס פה אנטי רבנות? למי זה מותר? אני מסכים שיש הרבה מה לתקן בתוך הרבנות, צריך לעשות בחינה מחודשת, אבל לא בגלל זה להכניס תודעה נגד הרבנות”.

הכתבה המלאה תתפרסם בעיתון ‘בשבע’