הגר”מ שטרנבוך: קיבלנו מכה כואבת מהקב”ה. שואלים למה עשה ה’ ככה

אחרי ‘אסון מירון’: גאב”ד ‘העדה החרדית’, הגאון רבי משה שטרנבוך, קורא להתחזק בעניינים שבין אדם לחברו ולקבל קבלות טובות בתחום המידות.

מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?

חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?

תחלואת הקורונה בירידה, אבל עדיין במקום סגור צריכים מסכה. זוכרים?

“אוי לנו כי קיבלנו מכה כואבת מהקב”ה”, פתח הגאב”ד. “מידת הדין פגעה בנו באמצע שמחתו של התנא האלוקי הרשב”י ובמקום קדשו, ונהרגו שם במיתה משונה כארבעים וחמש יהודים זקנים ונערים, וכל בית ישראל אבלים על השריפה אשר שרף ה’ – ושואלים על מה עשה ה’ לנו ככה.

“והנה, אין לנו אפשרות להסביר את דרכי ה’ עמנו, כי נעלמים הם מכל חי… אמנם דבר אחד יש לנו לדעת בבירור, שהאסון הנורא הזה הוא ‘קול שופר ממרום’, הקורא לנו להזדעזע ולערוך חשבון הנפש ולא נבראו רעמים אלא לפשט עקמומיות שבלב, ולב יודע מרת נפשו במה צריך חיזוק”.

הגר”מ קרא לתת דגש על התנהגות האחד כלפי זולתו: “ונראה שעיקר החיזוק המוטל עלינו בימים אלו הוא בענייני בין אדם לחבירו, כי ידוע שבימי הספירה מתו כ”ד אלף תלמידי רבי עקיבא על ‘שלא נהגו כבוד זה בזה’, ורק בל”ג בעומר פסקו מלמות מאחר שחזרו בתשובה. ואם כן, בכל מה שנוסיף להרבות כבוד זה לזה, נבטל מידת הדין, ואם נוהגים להפך הרי חלילה מותחים את מידת הדין על ישראל.

“לכן יש לעורר עכשיו להרבות אהבה ואחווה ושלום וריעות, ואם כי כבר אמרו חז”ל ‘כשם שפרצופיהם שונים כך אין דעותיהם שוות’, מכל מקום על כבוד ה’ כולנו מתאחדים, ויהי כבוד ה’ לעולם.

“וביותר יש להתחזק באמונה מהקב”ה שהנהגתו למעלה מהשגתנו, ובוודאי אותם הנשמות כבר מילאו תפקידם בזה העולם, אבל מכל מקום צריכים אנו להתעורר לקול השופר, ולתקן שורש החטא דבין אדם לחבירו שעל זה אנו נתבעים בימים אלו, ולא לומר שזהו מקרה.

“ויש לדעת שהנהגת הקב”ה עמנו הוא למעלה מדרך הטבע הן לטב והן למוטב, וכמו כן ‘ונפלינו אני ועמך’, והיינו שתמיד נהיה מופלאים מכל האומות או לטובה או ח”ו להפך, ואם כן אדרבה, גם מתוך הצרות הללו יש לראות שאנחנו קשורים לקב”ה ודבוקים בו, ולכן נוהג הוא עמנו בהנהגה המיוחדת לעמו.

“עוד יש להתבונן בעת הזאת כמה אנחנו מסורים ונתונים בכל רגע בידיו של הקב”ה, שהרי האדם מסתובב בעולם הזה ורגיל לחשוב שיחיה עוד זמן רב, אבל כאן רואים אנו כמה צריכים אנו לתלות עינינו לשמים לעצם החיים, ואין מי שיכול להסיח דעתו מרחמי שמים ולומר ‘שלום עלי נפשי’.

“והקב”ה ממתין לנו שנשוב אליו בתשובה, וצריכים אנו רק לפתוח פתח קטן של תשובה”.