“בחורים יקרים שלא טעמו טעם חטא מתגלגלים במדרגות כאבנים”

יוסף גרינבוים
|
כ"א אייר התשפ"א / 03.05.2021 11:25
אברהם דניאל אמבון ז”ל, בן 21 מארגנטינה, תלמיד ישיבת ‘היכל יצחק’ בשכונת קרית היובל, שנספה ב’אסון מירון’, מובא למנוחות • ראש הישיבה: “חשבנו שנפגוש את ההורים שלך מתחת לטלית של החופה ובמקום זה אתה כאן עטוף בטלית. למה המלך ירד לגנו ללקוט 45 שושנים באמצע החג?”

בירושלים מובא הבוקר (שני) למנוחות הבחור אברהם דניאל אמבון ז”ל, בן 21 מארגנטינה, תלמיד ישיבת ‘היכל יצחק’ בשכונת קריית יובל, שנספה ב’אסון מירון’. מאות מחבריו ומכריו מלווים אותו בדרכו האחרונה.

מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?

חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?

תחלואת הקורונה בירידה, אבל עדיין במקום סגור צריכים מסכה. זוכרים?

מסע הלוויה יוצא רק היום, לאחר שבני משפחתו הגיעו מארגנטינה.

מסע הלוויה ימשיך מהישיבה להר המנוחות בירושלים.

ראש הישיבה, הגאון רבי ישראל לנדאו, ספד לתלמידו יחד עם יתר נספי האסון: “בחורים יקרים שלא טעמו טעם חטא מתגלגלים במדרגות כמו אבנים”.

הרב לנדאו הוסיף: “ההורים שלך שלחו אותך לארץ ישראל ללמוד תורה. חשבנו שנפגוש את ההורים שלך מתחת לטלית של החופה ובמקום זה אתה כאן עטוף בטלית. אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, אבל יש קושיא שאין לנו עליה תשובה איך הפנים המאירות האלה הוטחו בקרקע. אברהם, איזו עדינות הנפש, צניעות ענווה. אברהם אתה בן העולם הבא.

“כשהקב”ה צריך לקחת נפש יקרה זה קשה לנו, זה קשה לכל העולם. למה המלך ירד לגנו ללקוט 45 שושנים באמצע החג? יש בורא לעולם והוא יודע מה הוא עושה ואת מי לקחת. וכשמכירים בזה מבינים את התכלס.

הורים יקרים, רציתי להחזיר לכם את הבן שלכם אברך. כל העולם בצער עמוק מארגנטינה עד ארץ ישראל”.

הרב דניאל כהן, מרבני הישיבה, ספד גם הוא: “לא נראה יותר את הפנים המחייכות של אברהם. חיוך מתוק כשהוא אומר בוקר טוב ושלום. לא נראה אותו לומד בבית המדרש, אפשר לדמיין את זה? לקלוט שאברהם איננו איתנו. המתיקות שכולה שלמות וטוהר ודואג לאחרים בצנעה ובשקט. 4 שנים כאן היה ביתו. קיבלנו סטירה איומה וכואבת ומחרידה את הלב. ה’ דיבר אלינו שנה שלמה והאם שמענו? עכשיו שנשמע קול זעקה, זעקה של חנק, זעקה של קול דממה דקה.

“איך אפשר לתאר אסון כל כך נורא שה’ יורה בחיצים אל ליבנו שנרגיש את הצער והחיסרון שנרגיש שהוא מדבר עלינו כדי שלא נמשיך בשגרה ובמהלך הרגיל. אפשר לדמיין שאי אפשר לנשום ולשמוע זעקות שבר ואין מושיע. אברהם דניאל גליתה למקום תורה, מי היום גולה למקום תורה? עברו כמה ימים וכבר הלב נאטם. אסור לנו לשכוח אסור לנו להתעלם. דמי אחינו צועקים עלינו לקום ולבנות את משכן ה’. אסור לנו לשכוח את זעקות החנק ומותם המזעזע של אותם צדיקים”.