מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר, ד”ר חן קוגל, ומנהלת מעבדת הדנ”א במכון, ד”ר נורית בובליל, הודפים בראיון ל’כאן חדשות’ את הביקורת שנמתחה על תפקוד המכון בזיהוי גופות נספי ‘אסון מירון תשפ”א’.
מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?
חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?
תחלואת הקורונה בירידה, אבל עדיין במקום סגור צריכים מסכה. זוכרים?
בנוגע לטענות על עיכוב בזיהוי ציינו השניים: “מקרי המוות היו סביב השעה 02:00 לפנות בוקר. אם הגופות היו מגיעות ב-08:00 בבוקר, היינו מסיימים לזהות את כולן עד שבת. אבל הן הגיעו אחרי 12:00 בצהריים, ולכן לא היה זמן מספיק לזהות את כולן”.
ד”ר קוגל הוסיף: “אני חושב שיש אי הבנה של התהליך. אני יכול להבין שמשפחות באבל נמצאות במשבר קשה מאוד, אבל הן באמת לא יודעות מה קורה פה. גם המעטפת שלהן לוחצת עליהן לעשות דברים שפשוט בלתי אפשרי לעשות.
“זה מאוד מקשה את העבודה כשמתקשרים כל מיני פונקציונרים ולוחצים לסיים מהר, כשאנחנו רוצים לעשות את העבודה כמו שצריך”.
על הטעות בשליחת גופת הרוג אחר להלוויית הנער ידידיה חיות ז”ל – אמר ד”ר קוגל: “אנחנו בסך הכול כמה שעות אחרי האירוע. אני לא יודע אם נפלה טעות בזיהוי, ברישום או במעבר לאמבולנסים. אני צריך לבדוק איפה נפלה הטעות ומי אחראי לה – האם זה אצלנו? האם בגופים אחרים? נעשה תחקיר”.
מנהל המכון לרפואה משפטית הוסיף: “סך כל אנשי הצוות שהתמודדו עם האירוע הוא מאה איש, אבל זו לא כמות מספיקה לכזה אירוע”.
ד”ר בובליל התייחסה לעוגמת הנפש של בני המשפחות הרבים, שהמתינו במשך שעות ביום שישי, מבלי לקבל מידע בנוגע ליקיריהם המתים, ולכך שלא יכלו לקבור אותם לפני כניסת השבת.
“הסבל הוא של המשפחות ואנחנו צריכים לעזור להן. היה מאוד חם, ובני המשפחות חיכו המון שעות בחוץ”, אמרה. “מצד שני, כדי שנוכל לבצע את התפקיד הזה בצורה הכי מיטבית שניתן, צריך לייצר תנאים מינימליים. בחלק מהשעות שהם חיכו, המנוחים לא היו כאן בכלל. לא היה לנו בעצם איך לעבוד”.
לדבריה, “אם המנוחים לא נמצאים במכון והם נאספים במקום אחר, הטיפול צריך להשתנות. הוא צריך להיות מיטבי. לוחות הזמנים כאן במפורש לא היו לטובת התהליך כולו”.