‘אנשים נהיו כחולים, שכבו לי גופות על הרגליים’: עדויות קשות מהאסון

דרכי מירון אבלות: לפחות 44 חוגגים שהשתתפו בהילולות הרשב”י במירון נמחצו הלילה (ליל שישי) למוות בעקבות דוחק נורא שנוצר ליד מתחם ההדלקה של תולדות אהרן.

הגיע הזמן להתעורר: לחלום שלכם יש בית – והוא עומד להתגשם. איך?

חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?

מה מברכים על שוקולד לבן עם שברי עוגיות? ומה על חטיף טעמי?

מחקירה ראשונית ומעדויות של הנוכחים עולה, כי חלק מהחוגגים החליקו במדרגות, נפלו אחד על השני ומחצו את הנפגעים הרבים.

עדי ראייה שנכחו במקום, כמו גם אנשי כוחות ההצלה, מתארים מחזות שלא ישכחו:

אחד החוגגים שעמד סמוך למקום האסון, סיפר על השתלשלות האירועים לחדשות 12: “על הרגליים שלי נשכבו אנשים, ילדים צועקים לי, תעזרו לי, אני מנסה להוציא אותם בסוף בא אליי חייל, עזר לי להוציא אנשים.

“אמרתי לך: אני עליתי למעלה היה זורם המעבר, זורם, פתאום הכל הפסיק, הכל נעצר. כולנו דחוסים אחד על השני לא מבינים למה זה, מאד מוזר, שום תזוזה.

“מרים את הראש, אני רואה מה שאני זוכר: שלוש שוטרות וכמה שוטרים עושים מחסום. צועקים להם: ‘תזיזו את המחסום, אנשים מתים פה’. אנשים לידי נעשו בתחילה כחולים, אחרי זה אתה רואה מאבדים את הצבע בפנים, אחרי זה שכבו לי גופות על הרגליים, ואני מה שאני ניסיתי בכל הכוחות שלי, ואני צועק לאנשים: ‘בואו תעזור לי’.

“לאט לאט הגיעו הצלה וחובשים, התחילו להחיות אנשים. היו אנשים שלא החיו אותם, שמו בצד. התחלנו אנחנו בהחיאות וחזר דופק. הילד שלי נעלם לי, אני חייב ללכת לחפש אותו…”

אלי, עד ראייה אחר, תיאר דברים דומים: “הייתי מתחת לטריבונה, ובאתי לעלות לכיוון כל הבלאגן שם. התחלתי לעלות ושמעתי חבטות על הגג, בום בום. שמעתי צרחות של אנשים: ‘לברוח, אנשים מתים’. אנשים נפלו מגובה ומחצו אחד את השני, רמסו אחד את השני. אתה רואה פשוט אנשים נופלים. אני לא אשכח את הבומים האלה. אנשים עפו לכל כיוון”.

עד נוסף סיפר: “כמו אזור מלחמה. ממש כאילו היה כאן קרב. שמענו את הכרוז קורא לפנות את ההר – חשבנו שזה חפץ חשוד, לא הבנו מה קרה פה. זה פשוט נורא. צריך לעשות בדק בית לכל מה שקרה כאן”.

מאיר שנפצע קל ופונה למרכז הרפואי לגליל בנהריה סיפר ל-ynet: “לוחם מג״ב הוציא אותי מההריסות, שמר שלא ידרכו עליי עד שפינו אותנו. זה הרגיש כמו נצח, המתים היו ממש לידנו”.

חברו דוד סיפר על רגעי ההמתנה לחילוץ: “נכנסו להדלקה ופתאום היה גל שיצא החוצה. הגוף שלנו זז לבד, אנשים התרוממו באוויר וחלק נמחצו לרצפה. היה שם ילד שצבט אותי כל הזמן, נאבק על חייו. חיכינו לחילוץ 20-15 דקות בצפיפות ולחץ מטורף, זה היה נורא”.

עד נוסף סיפר: “היינו בכניסה, החלטנו שאנחנו רוצים לצאת ואז המשטרה חסמה את השער, אז מי שרצה לצאת לא יכול היה לצאת, בדוחק הזה נפלנו אחד על השני, חשבתי שאני הולך למות. ראיתי אנשים מתים לידי”.

“שכבתי על מישהו והוא לא נשם”. צילום: כאן חדשות

חסיד חב”ד מבוגר שאושפז ב’זיו’ שיפר ל’כאן חדשות’: “הרגשתי פציעה ברגל, התחיל לחץ, ביקשתי לא לגעת, השאירו אותי בצד ברוך ה’. הייתי קל.

“אני משתדל מדי שנה להגיע לציו.ן האמת שההדלקה של האדמו”ר הזה סוחפת קהל רב. היה מאד מאורגן, מאד מסודר, הם מאד השתדלו. בגלל שמחר שבת הוא הדליק הלילה. הם השתדלו, אבל  אנשים עלו והתקדמו, חילקו שתיה, המקום היה בסדר. היציאה זו הבעיה… התחילו לשיר ויצאתי מיד. לקח כמה דקות טובות מאז שנפלתי עד שחילצו אותי, כשכל הקהל נוהר מעליי… יש לי שבר אחד ברגל”.

המקובל הרב יצחק בצרי סיפר לגלי צה”ל: “יום של שמחה נהפך ליום של אבל. ראינו את האסון הגדול הזה – הפסיקו את המוזיקה מיד ורק בכיות וזעקות. אתה רואה את הפחד – אין לאן לברוח”.

גם אנשי כוחות ההצלה שהגיעו למקום הזדעזעו. “המקום נראה כמו זירת הרס”, אמר איתי מיחידת החילוץ מבואות חרמון. “לא יודע להגיד אם הייתה קריסה או לא, הדוחק עשה שם עבודה לא טובה. נותר לנו רק לעזור לפנות את הפצועים ולחפש לכודים. זה אירוע שכל שנה אנחנו נערכים אליו. אין ספק שכמו באירועים שראינו בחו”ל – זה אירוע חמור וצריך לדאוג שלא יקרה שוב בעתיד”.

אחד מאנשי זק”א שהשתתף בפינוי ובזיהוי הקורבנות אמר בכאב: “אנשים היו צמאים למירון, באו לשמוח וחזרו בשקיות. זה לא נתפס‎”. הוא הוסיף: “זו זירה קשה. אני מתנדב 23 שנה – אירוע כזה לא היה. כאוס. התוצאה קשה מנשוא, אלו מספרים שאנחנו לא יודעים להגיד אותם. אף אחד לא חלם שהערב יסתיים ככה”.

פרמדיק מד”א עמרי הוכמן, שהיה מהראשונים להגיע לטפל בנפגעים, תיאר גם כן על מראות קשים: “הגענו למקום כשהייתה המולה גדולה ועשרות אנשים רצו לכיוון שלנו, הם צעקו לנו לאן להגיע וסיפרו שיש עשרות אנשים שנפצעו. הם שכבו סמוך לטריבונה ועל המדרון ועשרות נוספים התהלכו כשהם סובלים מפציעות שונות”.

הוכמן סיפר כי בהמשך “הכוחות הגדולים של ההר התחילו בטיפול רפואי ובביצוע פעולות החייאה, ובעזרת אלונקות חילצנו את הפצועים למרפאות מד”א על ההר, ומשם המשכנו את הטיפול באמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ומסוקים לבתי החולים בצפון הארץ ובירושלים”.