לקראת הדיון הצפוי היום (שלישי) בשעה 18:30 בבג”ץ על מינוי שר המשפטים, ביקש ראש הממשלה מהיועץ המשפטי לממשלה לבקש בשמו ארכה של 48 שעות לצורך הגעה להסכמות בנושא.
בסביבת נתניהו עומדים על כך שההצבעה בה הוחלט למנות את השר אופיר אקוניס לשר המשפטים בוצעה כדין, אך מציינים כי נתניהו בכל זאת מעוניין להגיע להסכמות.
לדבריהם, בית המשפט חייב את ראש הממשלה לקיים דיון בממשלה עד יום שלישי בצהריים בסוגיית מינוי שר משפטים.
בהתאם להחלטה זו לקיים דיון על מינוי שר משפטים, ראש הממשלה כינס את הממשלה הבוקר. בתחילת הדיון הציע רה״מ להמתין 48 שעות כדי להגיע להסכמות ושר הביטחון הסכים.
נתניהו אמר שיש שתי אפשרויות – להסמיך מיד שר כלשהו לטפל בסוגיית העצירים או לחליפין להמתין 48 שעות כדי להגיע להסכמות על מינוי שר.
תחילה, גנץ הסכים ל-48 שעות ובהמשך חזר בו מההסכמה, סירב לשני הנתיבים ודרש הצבעה במקום.
ראש הממשלה הסכים והעלה את ההצעה למינוי גנץ, ומשזו נפלה, העלה את מועמדותו של השר אקוניס שקיבל רוב קולות.
היועמ”ש טען שהפרשנות שלו היא שההצבעה על אקוניס היא לא חוקית כי בני גנץ התנגד לה. אולם, השר אוחנה הבהיר מנגד כי ההסכם בנושא הפריטטיות תקף רק בנוגע ל״סדר היום״ שהיה מוסכם מראש, וכלל רק את מינויו של שר משפטים מבלי לנקוב במועמד ספציפי.
למרות זאת כאמור פנה ראש הממשלה לאחר הדיון ליועמ”ש בבקשה שיעביר לבית המשפט את העמדה הבאה: “מבלי לגרוע מהטענה שההחלטה על מינויו של השר אקוניס התקבלה בממשלה כדין, ראש הממשלה מבקש 48 שעות נוספות כדי לנסות להגיע להסכמה בין הצדדים”.
שר הביטחון גנץ במכתב דחוף לבג”ץ לקראת הדיון במינוי שר המשפטים. על ההצבעה שהתקיימה בישיבת הממשלה כתב: “מדובר בהליך שדגל שחור של פגיעה בסדרי שלטון מתנוסס מעליו. תהליך שתוכנן ונוהל בקפידה מראשיתה ועד סופה של ישיבת הממשלה, על ידי ראש הממשלה נתניהו.
“עמדתי החד משמעית ועמדת גוש כחול לבן שהובעה בישיבת הממשלה היא כי יש למנות שר משפטים באופן מיידי ללא דחיות – נתניהו מוביל תהליך של הרס הדמוקרטיה”.
טרם הדיון בבג”ץ שלח מנדלבליט מכתב לנתניהו ולבני גנץ ובו הבהיר כי הממשלה לא מינתה את אופיר אקוניס לשר משפטים בישיבתה: “ההצבעה על אופיר אקוניס אינה חוקית. יש פגם חמור בכך שלא ניתנה לי האפשרות להציג את חוות דעתי המשפטית ביחס לאי-חוקיות ההצבעה על מינויו”.
בתגובה שהגיש מנדלבליט לבג”ץ הוא קבע כי חלה חובה לבצע את המינוי מיידית. “התגבשה חובה משפטית למינוי שר משפטים לאלתר, ובהתאם לכך ולצו על-תנאי שהוצא ביום 22.4.21, אין מנוס ממתן צו מוחלט המורה לממשלת לאייש ללא דיחוי את תפקיד שר המשפטים בממשלה ה-35”.
בהודעתו חזר מנדלבליט על העמדה שהציג בחוות הדעת ששיגר גם לראש הממשלה נתניהו ולבני גנץ, לפיה להצבעה על מינוי השר אקוניס לשר משפטים אין תוקף.
“לאור התנגדותו המפורשת של ראש הממשלה החלופי להצבעה על מינוי השר אקוניס שר המשפטים, ובנסיבות העניין, מדובר בהצבעה לא חוקית, ועל כן אסור היה לקיימה”, קבע היועמ”ש.
מנדלבליט הוסיף: “גם אילו, מבחינה תיאורטית, הייתה ההצבעה על מינויו של השר אקוניס לתפקיד שר המשפטים חוקית, הרי שלנוכח העובדה כי כל שרי גוש כחול לבן הצביעו נגד הצעת ההחלטה, הרי שבהתאם להוראת סעיף 13א לחוק יסוד: הממשלה, יש לראות בתוצאה כאילו היה שוויון בין הקולות, ולפיכך – כי ההצעה לא התקבלה. עמדה משפטית זו הובאה בפני הממשלה כבר במכתבי שבסמך, שרלוונטי גם לעניין ההצבעה הנוכחית בשינויים המחויבים”.
עם זאת, היועמ”ש אישר לראש הממשלה נתניהו ייצוג פרטי בדיון בג”ץ. את נתניהו ייצג בדיון עו”ד דוד פטר מפורום קהלת.
מוקדם יותר היום, בדיון סוער בישיבת הממשלה סביב מינוי שר משפטים, הצביעו רוב שרי הממשלה בעד מינוי אופיר אקוניס לתפקיד, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו העלה את ההצעה למינוי אקוניס, על אף שמנדלבליט הבהיר כי אי אפשר להעלות את ההצעה לסדר היום מבחינה משפטית, בשל ההסדר בממשלה בין הליכוד לכחול לבן.
מנדלבליט צעק בעת הישיבה: “שלא תחשבו שההצבעה הזו תעבור, זו הצבעה לא חוקית. אי אפשר להתעלם מזה שסתמו את פי”.