מנכ”ל פייזר שקל לבחור באסטוניה – ואז שלף נתניהו טיעון מנצח

הם ציינו שבישראל יש מערכת מידע ממוחשבת עם ההיסטוריה הרפואית של כלל האזרחים 30 שנה לאחור. הם הדגישו את הפריסה המצוינת של קופות החולים כבעלות יכולת לבצע את תהליך החיסונים במהירות וביעילות – כפי שאכן קרה.

מרכיב משמעותי מאוד היה היותה של ישראל מדינה קטנה, אך לא קטנה מדי, כך שתוכל להיות מעין ‘מדינת מעבדה’ עבור שאר העולם.

נציגי פייזר השיבו שבקריטריונים האלה עומדת גם אסטוניה, שהיא מדינה קטנה עם פריסה רפואית טובה ובעלת נתונים ממוחשבים על ההיסטוריה הרפואית של האוכלוסייה.

בשלב זה העלו נתניהו ודרמר שני טיעונים מנצחים: הם הדגישו שישראל מנוסה מאוד במצבי חירום, ולכן תוכל להגיב במהירות ובגמישות לכל מצב שעשוי להתפתח אם מבצע החיסונים ייתקל בבעיה. הנקודה הנוספת שהעלו, והיא שהכריעה את הכף, היתה גיוון האוכלוסייה בישראל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר למנכ”ל פייזר אלברט בורלא: “יש לך כאן אוכלוסייה שהמוצא שלה מ-100 מדינות שונות בעולם. במקרה של תגובה שלילית כלשהי לחיסון, יהיה מידע רפואי רב ומדויק על הקשר, ככל שיהיה, בין המוצא להשפעות החיסון”.

הטיעון הזה שכנע את בורלא להמליץ בפני מועצת המנהלים של פייזר על ישראל, כמדינה שתחוסן לפני שאר העולם. בנוסף, כפי שאמר בראיונות הפומביים, בורלא התרשם מהאינטנסיביות שבה קידם נתניהו את רכש החיסונים, וכשהתעקש להעלות את עורכי הדין של הצדדים על הקו, כדי למנוע עיכובים משפטיים.

גורמים ישראלים הדגישו כי ההסכם עם פייזר בכל מקרה לא כלל חשיפת מידע רפואי פרטי על מקבלי החיסונים, אלא רק נתונים כלליים על זיקות והשפעות בין החיסון למאפיינים אחרים.