תם עידן נתניהו או תרגיל גאוני? אגדות שאספתי במשכן הכנסת

1.

הוא עמד בפתח לשכת ראש הממשלה, זמן קצר אחרי שנכנס פנימה לשוחח עמו. הרב דוד נחשון. כל מי שמכיר את ראש הממשלה, מכיר גם את החב”דניק שביבי אמר עליו פעם: “תכירו את הרב נחשון, הוא אח שלי”.

עזבו רגע איך הם הכירו, זה נושא לכתבה בפני עצמה. אבל תמיד, כשנתניהו חש צורך בחיזוק וישועה, הוא מזעיק אותו ללשכתו לרגע של שיחה. זה גם מה שקרה הערב, יום שני, ז’ באייר, ה-19 באפריל.

“זהו תאריך מיתולוגי”, אמר לי נחשון באחד ממסדרונות הכנסת. “היום בדיוק, בתאריך הלועזי, לפני 33 שנים, אמר לו הרבי ‘אתה תצטרך להיאבק מול 119 אנשים. בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקב”ה בצד הזה”.

זה תקף עדיין? אני שואלת אותו. כלומר, למרות כל מה שאנחנו רואים מסביב, מה שראינו הערב עם הוועדה המסדרת, אתה סבור שהברכה עדיין שורה?

זהו. שזה די מסובך. אם אכן נתניהו ישמור על ערכי הימין (“רצון הרבי”, כך נחשון), אזי – כן. אבל זה לא ברור לגמרי, כי “הוא תמך הרי בתוכנית טראמפ, רק לדוגמה. אני מאד מקווה שהברכה עדיין שרירה ועומדת”.

2.

הוא באמת מיואש? חושב שתם זמנו?

“ביבי סיים”, קראו לעברי עוד ועוד אנשים במסדרונות הכנסת. ח”כים, עוזרי ח”כים, וגם סתם כך אנשים שהגיעו למשכן. האמנם?

‘בגדת בליכוד?’ שאלתי את מנסור עבאס, האיש הכי מחוזר היום בכנסת, רגע אחרי שיצא מהמליאה.

“אני עם מי שנותן יותר”, השיב.

והצד השני נתן יותר? תהיתי. הוא חייך, ולא פירש.

אז תם עידן נתניהו כראש הממשלה? תלוי את מי שואלים. יש מי שלוחשים על אוזני אגדות כאלו ואחרות, אמינות יותר ואמינות פחות, על מהלכים, וכלי שחמט שמוזזים מצד לצד, ו”עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר”.

בואו ננסה לעשות תקציר של כל האגדות המסתובבות בכנסת. נדגיש מראש, לא ברור האם הן נכונות אם לאו, אולי בחלקן יש שמץ של אמת, באחרות כלום.

במילים אחרות: קחו בערבון מוגבל מצד אחד, מצד שני – קחו הכל בחשבון.

זוכרים איך יום אחד, איפשהו בקדנציית נתניהו השניה, התעוררנו לקול מפץ במפלגת העבודה? זוכרים איך המפלגה התפרקה לשניים, בקול רעש גדול, הרוב יצאו בחוץ, אל ספסלי האופוזיציה, כשהם מותירים אחריהם חמישה חברים בודדים, עם אחד אהוד ברק בראש, ועם שם חדש ‘עצמאות’?

ביום ההוא למדתי פרק בפוליטיקה של המדינה הים-תיכונית. בפוליטיקה הישראלית, הכול, אבל ממש הכול, יכול לקרות.

איש שקצץ שפם ונשבע בשפמו הגזור שלא יישב לעולם עם ביבי, קפץ על ארבע אל תוך ממשלתו; אחר שנשבע קבל עם ומיקרופון שזה לא יקרה, שהוא ונתניהו לא יילכו יחד ‘ל-ע-ו-ל-ם’, נכנס בפנוכו בעד רכבי שרד והבטחה עלומה לרוטציה.

כי, אם תרצו, שום דבר אינו אגדה.

3. 

אגדה מספר 1.

במשך ימים ארוכים מסתובב ח”כ בצלאל סמוטריץ’ ונואם, בקבוצות וואטסאפ וגם למי שפונה ושואל, שהוא בחיים לא יכנס לממשלה שנתמכת על ידי רע”ם. לא נתמכת, לא נשענת, לא עומדת, לא יושבת. לא וזהו.

מחרה-מחזיק אחריו ח”כ איתמר בן גביר, שנואם נאומי פאתוס מרשימים.

מנסור עבאס נפגע ולכן הצביע נגד הליכוד על הוועדה המסדרת? לא כך טוענת אגדת העם. לפי האגדה, עם עבאס סגרו בליכוד עוד לפני הבחירות, אבל כשהסתבכו העניינים, אחד מטובי המוחות, גאון מהלך, עלה על תרגיל מבריק: עבאס ‘יעצבן’ את יו”ר הקואליציה מיקי זוהר בהצבעה, מיקי (מודע לתרגיל ומשחק עצבני או לא מודע והכול התנהל מעל לראשו) יגלה סימני זעם מרשימים, לכל יהיה ברור שרע”מ והליכוד כבר לא, עכשיו יכולה הציונות הדתית לחתום על הסכם קואליציוני עם הליכוד.

תהיו ראשונים, תרוויחו, ישכנע אותם נתניהו. והם יחתמו, כי למה לא. ואז יבוא אל בנט, יכניס אותו בסוד העניין – וחתום גם עמו עד חצי המלכות (וקצת פחות).

יחד עם המפלגות החרדיות, יש לנתניהו קואליציה של 59 מנדטים.

זה לא מספיק? יופי, למספר האגדה זה לא מפריע. כי כמו בסיפור על הסוס הטרויאני, תהיו עדים לאחד התרגילים היותר מבריקים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל.

בסיפור המיתולוגי, השתמשו היוונים בסוס כדי לכבוש את העיר טרויה אחרי שעשר שנים לא הצליחו לחדור את חומותיה. מזכיר לכם את 4 סיבובי הבחירות המייגעים?

מה עשו? בנו סוס עץ חלול ענק והשאירו אותו ליד חומות העיר טרויה, כשהם מעמידים פנים כנסוגים (אריה דרעי מריץ חוק לבחירות ישירות: “ניסינו 4 פעמים ולא הצלחנו, ואין סיכוי שבפעם החמישית כן תהיה הכרעה”. מיקי זוהר נואש בוועדה המסדרת: “השלמנו עם זה – נתניהו יהיה יו”ר האופוזיציה”).

הטרויאנים, שפותו לחשוב שהיוונים נסוגו, והסוס הענק הוא איזה נס משמים, הכניסו אותו בשערי העיר.

בתוך הסוס הוחבאו אודיסאוס ומספר לוחמים. עם רדת הליל, יצאו הלוחמים מבטן הסוס ופתחו את שערי העיר לצבאות, וכך הובילו לתבוסת טרויה.

כלומר, ביום השבעת ממשלת ה-59, איכשהו תכאב בטנם של ח”כי רע”מ, אולי יבלו בחניון, אולי במרפאה. ורק למחרת בבוקר (או דקה אחרי) יקלטו כולם מה היה התרגיל.

בשלב כזה, כדי להפיל את הממשלה החדשה שכבר קמה, צריך 61. ואת זה, כבר לא פשוט לגייס.

4.

אגדה מספר 2.

זו אגדה מעניינת, וגם היא קשורה לסוסים טרויאנים. על פי האגדה, יש ח”כים שתולים במפלגות ‘רק לא ביבי’. הם מתלהמים נגדו, הרבה יותר מיתר חבריהם, דווקא משום שהם צריכים להוכיח נאמנות, אבל בבוא יום פקודה הם יגיחו מבטנו של הסוס ויאמרו: ‘הנני כאן’.

האגדה הזו כללה בתוכה מפלגה אחת בערב הבחירות, בימים האחרונים שמעתי אותה בהקשר של מפלגה נוספת, שתתפרק ושליש מחבריה יגיחו מבטנו של הסוס.

מספרי הסיפור האגדתי הזה יודעים לומר, שביום בו זה יקרה, הם ירופדו פנימה בליכוד, כל אחד מהם יקבל תיק בכיר, כולל הבטחות לחברי מרכז שיהיו שייכים לו בטאבו.

וככל שהם צועקים יותר ‘רק לא ביבי’, כך הלוחשים את האגדה בטוחים יותר בנכונות סיפורם.

יש שלחשו לי היום פאנץ’ נוסף: “יודעת למה בנט יישר קו היום עם נתניהו והליכוד בהצבעה על הוועדה המסדרת? כי מישהו לחש על אוזנו חלקיק מהאגדה, משהו שקשור גם אליו בעקיפין או במישרין”.

ויהי לפלא.

5.

אגדה מספר 3.

האגדה הזו מספרת כי בלשכה של אחד מבכירי הליכוד, יושב מזה מספר חודשים – מאז שלהי הקדנציה הקודמת –  מרגל. אחד, שעבד עם אויבי נתניהו בעבר והשתחל לתפקיד, בלי שהבוס שלו יידע על עברו.

“או, שהוא ידע, וגם הוא מרגל ומשתף פעולה עם שונאנו”, יש המקצינים עוד יותר. “הבנת איך נפלנו עם הוועדה המסדרת? המרגל שמע את כל התוכניות שלנו, כל מה שהצענו לעבאס הוא רץ לצד השני ודרש ‘תנו כפול’, והנה התוצאה לפניך”.

דרכן של אגדות שאין בהן ממש. מצד שני, אומרים, שאין עשן בלי אש.

מצד שלישי, אם אכן משהו מכל אלה אמיתי, אפילו רק בקמצוץ, הרי שהפוליטיקה השתגעה, אדם לאדם זאב, אבד האמון בבני אדם. עצוב מאד לעבוד בכנסת. ואתם יודעים מה? אפילו לסקר אותה.

כדי קצת לשעשע את עצמנו, העליתי כאן את בליל השמועות. לא שאני אומרת שיש בהן אמת. תקראו, תיהנו, דפדפו הלאה.

ומי יודע אם בסופו של יום, כשתוקם פה ממשלה, לא נשפשף את עינינו ונגיד, המציאות עולה על כל דמיון, על תרגילים כאלה, אפילו מספרי האגדות לא חלמו.