שידרתי אתמול את טקס הדלקת המשואות: שלומי שבת שהחלים מקורונה ייצג את כל עולם התרבות והמוזיקה שקפא, והתחיל לשיר פתאום “אני אתם והאל שלצידנו עוד ננצח, לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח”.
אייבי מוזס שאיבד אישה ובן בפיגוע ומאז פועל למען נפגעי פעולות האיבה, הכריז בהתרגשות שהנכדים שלו הם הניצחון שלו.
ד”ר דרור דיקר, נארג’ס אבו-ימן ומאהר איברהים ייצגו את צוותי הרפואה שנאבקו ביחד השנה. מאהר המוסלמי התפרסם כשאמר “שמע ישראל” עם חולה קורונה ברגעיו האחרונים.
רב פקד עדן הבטנש ייצגה את המשטרה. בכניסה להר הרצל פגשתי אמש שוטר שאמר לי: כמה כיף לאבטח סוף סוף אירוע כזה, אחרי שנה של עמידה במחסומי קורונה בסגרים.
ועוד: ציפי הרפנס, מנהלת בית ספר, ייצגה את כל מי שהמשיכו לחנך במסירות בימי זום ולמידה מרחוק.
איש החסד הרב איתן שנרב, ששכל את בתו רינה בפיגוע, הודה בפשטות ללומדי התורה בישראל ולריבונו של עולם. גבריאלה שטיגלר ייצגה את יהודי התפוצות, אחינו שלא גרים כאן.
כאשר עדי גוזי ושירה איסקוב עלו לבמה, חשבתי על נפגעי ונפגעות אלימות שאולי רואים אותן כעת ומקבלים כוח ואומץ להפסיק את הסבל. אולי הם מבינים שלא הם צריכים להתבייש, אלא התוקפים.
רב סרן מאור כהן הזכיר את הילדים החולים ואת בעלי המוגבלויות, עופרי בוטבול מכיתה י”ב הגיעה בשם הנוער המתנדב, ולסיום עלה לבמה המורי יעיש גיאת, בן ה-102, בניגון תימני קסום.
שום מחלוקת פוליטית לא יכולה לקלקל את התמהיל המיוחד הזה. מי שמחפש לו הסבר יצטרך ללכת יממה אחורה, לנאום הרמטכ”ל, שפתח את דבריו ברחל אימנו, הזכיר לנו שאנחנו חלק מתוכנית גדולה ונצחית, וציטט את מה שנאמר לרחל: “וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם”.
כה זה נראה כשהם מתחילים לשוב.
• מתוך הפייסבוק של סיון רהב מאיר