28 מיליון שקלים: בקשה לתביעה ייצוגית כנגד החינוך העצמאי

חיים טוויל
|
ב' אייר התשפ"א / 14.04.2021 20:02
שתי מורות חרדיות שעבדו ב’חינוך העצמאי’ דורשות בית הדין האזורי לעבודה לאשר תביעה ייצוגית: ניכה משכר העובדים כל חודש ‘תרומה’ בשיעור של 2% מהשכר – לעמותה בשליטתו, בניגוד לחוק וללא הסכמה • הסכום ש’גזרו’ בחינוך העצמאי מאלפי עובדים מוערך בכ-4 מיליון שקלים מדי שנה

פרסום ראשון בחרדים 10: השבוע הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על ידי עורכת הדין ענת שני-רבה ועו”ד פיני קלמן, בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בגובה 28,000,000 שקלים, כנגד רשת ‘החינוך העצמאי’.

‘מרכז החינוך העצמאי’, הנמצא בשליטת מפלגת ‘דגל התורה’ וגורמים נוספים, נחשב המעסיק הגדול בציבור החרדי, במסגרתו פועלים עשרות אלפי עובדים, תוך שהוא מפעיל מאות תלמודי תורה ובתי ספר בכל רחבי הארץ, במימון מלא של המדינה.

העתירה לאישור תביעה כתבענה ייצוגית הוגשה בשם שתי מורות הטוענות כי ‘החינוך העצמאי’ מנכה משכר המורים והמורות מדי חודש ‘תרומה’ לעמותה בשליטתו המממנת את פעילותו – ‘קרן החינוך לתורה’, בשיעור של 2% משכרם, וזאת שלא כדין וללא הסכמתם, באופן חד צדדי, לתקופה של לפחות חמש שנים מתחילת העסקתם.

בבקשה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה נאמר, כי “התנהלות זו ננקטה על ידי המשיב על פי הידוע למבקשות כלפי המורים והמורות האחרים והאחרות המועסקים על ידו לכל הפחות עד לוותק של חמש שנים בתקן ולמעלה מכך ובחלק מהמקרים נמשך הניכוי שנים רבות.

“המבקשות מבקשות לאשר את תביעתן ברכיב זה כתובענה ייצוגית, כך שהמורים והמורות, שהועסקו ומועסקים במשיב יקבלו את החזר הניכויים משכרם, שבוצעו שלא כדין ותוך הפרת חוק הגנת השכר, תשי”ח-1958”.

התובעת מס’ 1 היא חנה רבקה הרטמן, בת 35, אם לארבעה ילדים, העובדת כמורה מחנכת בכיתה מקדמת במשך חודש יולי 2012 במילויי מקום ומאז חודש ספטמבר 2014 כמורה מחנכת בכיתה מקדמת בבית ספר ברכסים. מאז חודש מרץ 2019 היא נמצאת בחל”ת וממתינה לשיבוץ בשנת הלימודים הבאה.

תובעת מס’ 2 היא תמר מלריך, בת 36, אם לשמונה ילדים שהועסקה בחינוך העצמאי כמורה בבתי ספר בצפון משנת 2003 ועד לסיום עבודתה בתום חל”ת משלא שובצה לעבודה.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט צוין: “עד כה לא שולמו למבקשת 2 זכויותיה בגין סיום עבודתה והיא ממתינה לגמר חשבון בתקווה שלא תדרש לתביעה לקבלת המגיע לה בגין כך”.

לדברי עורכי הדין, “המבקשות הועסקו בתנאי העסקה פוגעניים, בניגוד להוראות החוק ותקנון שירות עובדי הוראה החלים, עת נוכו משכרן סכומים לעמותה הקשורה למשיב שלא כדין”.

לפי הבקשה שהוגשה, ‘קרן החינוך לתורה’ היא עמותה “המממנת בפועל חלק מפעילותו ומשמשת להעסקת מורים, סייעות, יועצות חינוכיות, מימון הסעות, אחזקת בתי ספר של המשיב ואף משלמת שכר מנהל בית ספר ועוד”.

עורכי הדין מציינים, כי כתובת העמותה היא בחינוך העצמאי ונושאי התפקידים של החינוך העצמאי מכהנים גם ב’קרן החינוך לתורה’. “כך הרב אליהו מרדכי קרליץ והרב אריה דביר, שניהם חברים בהנהלת המשיב ומורשי חתימה וכן חברי ועד ומורשי חתימה בקרן החינוך לתורה; מר אייזיק גולדשטיין, מנהל מחלקת שכר במשיב ומי שמעורב בהליכים המשפטים של עובדי המשיב, מכהן בקרן החינוך לתורה בתפקיד חבר ועד ומורשה חתימה. היועץ המשפטי של העמותה הינו היועץ המשפטי של המשיב, יעדי העמותה זהים לאלה של המשיב (‘פעילות שוטפת לקידום החינוך’) ולמעשה מדובר בגוף שפועל כחלק בלתי נפרד מפעילות” החינוך העצמאי.

מהדוחות הכספיים של ‘קרן החינוך לתורה’ עולה, כי מידי שנה התקבל מעובדי מרכז החינוך העצמאי, במסגרת ניכוי תרומה משכרם, סכום של בין שלושה לארבעה מיליון שקלים.

לפי עורכי הדין, סך הניכויים המצטבר משכר המבקשת 1 עומד על סך של 4,573.84 שקלים, וסך הניכויים המצטבר משכר המבקשת 2 עומד על סך מוערך של 6,000 שקלים.

עורכי הדין מציינים: “מימון פעילות המשיב באמצעות הפחתות משכר עובדיו, התלויים בו לפרנסתם הינו בלתי חוקי על פניו – והחומרה קשה פי כמה בנסיבות בהן מדובר בגוף שכל פעילותו מתוקצבת על ידי מדינת ישראל. דומה הדבר למצב בו מורים המועסקים בבית ספר ממלכתי יידרשו לשלם כספים למימון שעות לימוד נוספות או הסעות לילדים הלומדים במוסד החינוכי”.

הם מוסיפים ומדגישים: “המבקשות מעולם לא נשאלו להסכמתן לניכוי משכרן וממילא ספק אם היו נשאלות, האם הסכמה זו היתה תקפה בהיותה הכרח וחיוב מצד המשיב במסגרת ההעסקה אצלו וכאשר המשיב מהווה מעין ‘מונופול’ להעסקת עובדי הוראה בציבור החרדי ובעל שליטה משמעותית ביכולת לקבוע העסקה של עובדים, היקפי משרה ומקום עבודה – לעובדים ולבני משפחתם – עובדים עתידיים”.

יצוין, כי למרות פנית רשם העמותות בנושא, נמשך הניכוי עד היום.

בבקשה נאמר עוד: “המשיב ניכה משכר המבקשות ממועד תחילת העסקתן בתקן ניכוי בשיעור של כ-2% משכרן ובשלב מסוים גם מקצובת הביגוד שלהן כ’תרומה’ קבועה לקרן החינוך לתורה. ניכוי זה בוצע מבלי שהמבקשות ביקשו זאת ומבלי שהתבקשה הסכמתן, בהחלטה חד צדדית של המשיב.

“בקשה זו באה לתקן מצב זה ולהביא לחיובו של המשיב לפצות את כל העובדים שהועסקו על ידו כמורים בתקן במהלך שבע שנות העבודה האחרונות (והעובדים, ככל שבוצע ניכוי גם משכרם).

“בית הדין הנכבד מתבקש לאשר תביעת המבקשות בעילה של ניכוי מהשכר לקרן החינוך לתורה ולאשרן כתובעות מייצגות, להגדיר את קבוצת העובדים הזכאים כקבוצת המורים (ולמצער אף העובדים) שבוצע משכרם ניכוי לקרן החינוך לתורה, לקבוע את דרך חישוב הפיצוי לכל עובד בגין העילה ולפסוק פיצוי כספי בגין הסעד הכספי המגיע לכל עובד בגין העילה או להורות על מתן סעד אחר לטובת הקבוצה או חלקה, להורות כי באי כוח הקבוצה יהיו עו”ד ענת שני-רבה ועו”ד פיני קלמן, להורות על פרסום הודעה על התובענה ולפסוק גמול לתובעות המייצגות ולבאי כוחה”.

עורכי הדין מספרים בבקשה שהוגשה לבית המשפט, כי ביום ה-3,01,2021 נעשתה פניה בכתב למרכז החינוך העצמאי בגין הניכוי הפסול, במסגרתה קיבל  התראה, כי ככל שהניכוי לא יפסק ולא יוחזר לעובדים, תוגש כנגדו תבענה ייצוגית.

“המשיב ביקש ארכה בת שבועיים להגיב לפניה אך נכון למועד הגשת הבקשה בטענה להעדר נגישות למסמכים וכן נתן הסכמתו להארכת התיישנות לתקופה בת חודש ימים, אך למרות שחלפו למעלה מחודש ימים לא הגיש כל תשובה לגופם של דברים וממילא לא הודיע על ביטול הניכוי או השיב אותו”.

עורכי הדין מדגישים: “בחוסר תום לב המשיב ניסה לתקן התנהלותו מפרת החוק בדיעבד וביקש מעובדיו לחתום על אישור הניכויים בדיעבד לאחר קבלת מכתב זה, דבר המעיד טוב מכל כי מדובר בניכויים שבוצעו שלא כדין”.

עורכי הדין כותבים לבית המשפט: “להלן תבוצע הערכה של גודל הקבוצה והיקף התביעה הייצוגית בעילת התביעה, בהסתמך על נתונים חיצוניים.

“המשיב מעסיק כ-17,000 עובדי הוראה, לפחות מחציתם בתקן, אם לא למעלה מכך. בהתאם להתכתבויות המשיב עם רשות התאגידים, המשיב מנכה משכר של לכל הפחות 3,600 עובדים תרומה לקרן החינוך לתורה. לפיכך גודל הקבוצה הרלוונטי הינו מספר מוערך של 4,000 עובדים מדי שנה.

“הקבוצה המיוצגת תכלול לפיכך את כל העובדים שהועסקו על ידי המשיב בשבע השנים הקודמות להגשת הבקשה דנן ואשר משכרם נוכתה תרומה לקרן החינוך לתורה. מלוא הנתונים באשר לחברי הקבוצה מצויים ברשות המשיב, וניתנים לשליפה בקלות. על כן יש לחייב את המשיב למסור לידי המבקש את מלוא הנתונים הדרושים לחישוב מדויק של גודל הקבוצה והסכומים המגיעים לכל עובד. בנסיבות אלה, חישובי המבקש מבוססים על הערכות.

“בהתאם לדוחות קרן החינוך לתורה, מתקבלים אצלה מדי שנה בין 3.5 ל-4 מיליון שקלים בגין תרומות מעובדי המשיב, ומשכך המבקשות מעריכות את גובה התביעה בסך של 28 מיליון שקלים בגין שבע השנים האחרונות.

“ראוי לציין כי הגם שלכאורה היקף התביעה גדול, הרי שעבור כל מורה אין המדובר בהיקף משמעותי וגודל התביעה נובע מההיקף הרב של המורים המועסק על ידי המשיב”.

מהחינוך העצמאי לא התקבלה תגובה לפניית חרדים 10.