כשנכנס ח”כ מנחם אליעזר מוזס לדיון הסוער בוועדת הכספים על חוק ‘מע”מ אפס’, הוא זכה לחיוכים אוהדים מכל עבר. אחרי הכול, עוד אחד שיכול להצהיל את האווירה רק מתקבל בברכה.
“יש לי 41 הסתייגויות”, קרא מוזס, והתיישב על כיסאו.
בין התייעצות אחת לאחרת, בעת ההפוגה בדיונים, ניסיתי לבדוק איתו אפשרות של יציאה לחופשה. “אני? לחופשה?” הוא התקשה להבין את השאלה. “אני שליח ציבור”, הכריז בפאתוס.
צימר בצפת? משהו? המשכתי לתהות.
“אני אפילו לא נוסע לשווייץ, לרבי שלי, ששוהה שם…”, חייך.
כשבקבוק שתייה קטן מזכוכית בידו, נשא הכרזה באוזני כולם: “חברים, הישיבה עוברת לפרוזדור…” כששבו המתייעצים מהפרוזדור, מודיעים על הסכם הפשרה שטוו ואשר הביא לנעילת הישיבה ללא שהחוק של שר האוצר אושר – יצא מוזס מהחדר, מאוכזב.
“נשארו לי בבטן 41 הסתייגויות…”, ביכה.
בחוץ, מול המצלמה, החלטנו להעניק לו הזדמנות להשמיע כמה מהן.
“אני מתחיל בזה, שאני הקמתי שדולה לפתרון מצוקת הדיור, בקדנציה הקודמת. ואז הוזמנתי גם לראש הממשלה וישב שם נגיד בנק ישראל, וגם יוג’ין קנדל, ושר השיכון דאז אריאל אטיאס וראשי המנהל – ואז הבאתי להם הצעה שלפחות בפריפריה תינתן הנחה בדמות פטור ממע”מ”.
הימים ימי ‘סיורי המחסנים’ של מוזס. חברי כנסת לא מעטים, לצד אישי ציבור, זכו להיגרר אל מחסנים ומרתפים אפלים כדי לחזות במו עיניהם במצוקת הדיור במגזר החרדי.
“כמו שיש באילת, ביקשתי להרחיב גם למקומות אחרים. אמרו לי אז גם הנגיד וגם קנדל,שלא בא בחשבון. וראש הממשלה אמר לי: ‘על הראשונים אנחנו מצטערים’. נגיד הבנק אמר, שאין לזה שום תקדים בעולם להנחות במס ערך מוסף. פעם מע”מ היה מקודש בעיני האוצר. בעצם, עד היום”.
• האוצר באמת לא כל-כך תומך בזה גם עכשיו, נראה שרק השר בעד…
“האוצר באמת לא בעד זה, ומעניין שאותם חבר’ה שצעקו אז נגד, היום במצוות השר שלהם לפיד באים ומדברים בעד. מצד שני, הם יושבים בוועדה בשקט ולוחשים לנו איזה תענוג שאתם עושים לנו את העבודה…”
• נראה שגם הבית היהודי שמחים שאתם עושים להם את העבודה. גם הם לא מתלהבים…
“הסתייגות פוליטית שנייה היא, שאין שום עניין לא לליכוד ולא לבית היהודי לתת מתנה ל’יש עתיד’…
“ההסתייגות השלישית – פורסם עכשיו שרק 4000 יחידות דיור עומדים בקריטריון של אפס מע”מ, במגזר הכללי. אלא מה קורה כאן? יעשו הסכמים עם קבלנים… יסתדרו איתו מצוין, כך שזה יוצא כשלושה מיליארד שקלים.
“הדבר החמור ביותר, לגבי הציבור החרדי, הוא שגם למדרג לא הסכימו באוצר.
“וכאן אני מגיע להסתיגות חמישית שלי – אני בא לכאן בפתיחת שנת הלימודים הבאה ומספר שהמגזר היחיד שלא יקבל מים וחשמל וניקיון יהיה המגזר החרדי, בשל ביטול חוק נהרי. חוק נהרי לא היה צריך בכלל לבוא לעולם, אילו היו מתנהגים איתנו כמו שצריך.
“אין לזה שום תקדים בעולם שכולנו נוכה שוק על ירך. וכי אשתי צריכה ללכת לנקות את בית הספר? מאיפה ישלמו לחשמל ולמים?”
אני מנסה לשאול אותו על התקנה אותה העביר גדעון סער בחוק השבות, לפיה לראשונה מאז הקמת המדינה, יוכלו בני זוג מאותו המין שנישאו בחו”ל ליהודי המבקש לעלות לישראל, לעלות עמו מתוקף נישואיהם – גם אם הם גויים – ולהפוך לאזרחי ישראל.
מוזס מנסה למעט מלהיכנס לפרטים. בתחילה הוא ממאן להגיב, אך מששומע שח”כ מאיר פרוש הגיב, ממהר אף הוא להגיב. “בתקשורת שלנו לא מופיע שום דבר”, הוא קובע.
כמי שנמנע כמעט בעקביות לבקר את גדעון סער, הוא מנסה לדון אותו לכף זכות. “מה שהוא אומר להגנתו, שהוא הולך לפי הכרעת בית משפט העליון, שכבר הכריע בנושא הזה, הנושא הפרוץ שקרוי בתורה תועבה”.
• אם אלי ישי היה שר הפנים הוא גם היה עושה את זה?
“אלי ישי היה חוטף מבוטה מהבג”צ על הראש… לצערנו בימים אלו הבג”צ קובע, וכבר נקבעו דברים בנושאים שונים. לצערי הרב, טפו, אי אפשר לדבר על זה, לא נרחיב, צריך לשטוף את הפה עם סבון…”