•
לפי 'הארץ', כל הנוכחים בחדר באותו לילה הבינו היטב שמדובר בעסקה פלילית. בכניסה אולצו המשתתפים לעבור בדיקה מדוקדקת, לרוקן את הכיסים ולהוכיח שאין להם מכשירי הקלטה. "להוציא טלפונים, אני לא רוצה כלום, אל תכעס עליי, אני לא יודע מי פה...", אמר שוורץ לאלי זלמנוביץ בלחץ, "תרוקן הכל, גם אתה, תוציא תוציא את כל מה שיש לך בכיס, גם את המטלית למשקפיים". בהמשך נשמעו חילופי הדברים הבאים: שוורץ: "למה זה לא חוקי? מכיוון שכביכול אנחנו מתחייבים בין בחירות לבין אישור". מילר: "תשמע, רעיונית הוא צודק". שוורץ: "אנחנו צריכים הסכם משפטי שחתומים עליו מאיר רובינשטיין, ואם הוא רוצה - גם הרב (מאיר) פרוש". משה פרוש, מנהל עיתון 'המבשר': "אבא שלי לא חותם. אבא שלי חבר כנסת, והוא לא יחתום על שום מסמך". שוורץ: "צריך לחתום על הסכם מחייב ויהיה לו גב. יהיה לו ערובות". פרוש הבן לקח הצידה את זלמנוביץ וביקש ממנו שיבטיח כי גם אם העסקה נופלת, פרטיה לא יפורסמו לעולם. "אם מחר תחליט שיש על רובינשטיין 'דין רודף', אתה יכול להושיב אותו בכלא על הדבר הזה", אמר פרוש, "אני רוצה הבטחה שהסיפור הזה לא ישמש נגד 'שלומי אמונים' בחיים. לא נגדי, לא נגד מאיר רובינשטיין ולא נגד אף אחד. גם אם נריב". בהמשך אף יציע פרוש לזלמנוביץ שעבוד מניות של בעיתון 'המבשר' או שטר חוב כדי להבטיח את העסקה. 'הארץ' מציין, כי חוסר האמון בין שני הצדדים ניכר היטב לאורך חמש שעות הפגישה: כל אחד ניסה לוודא שתנאי ההסכם יקוימו בלי שירומה. אנשי 'שלומי אמונים' ניסו להאיץ בזלמנוביץ שיחתום, וזלמנוביץ רצה להרוויח כמה ימים בשל חששותיו. דוד רובינשטיין (איש 'שלומי אמונים' לזלמנוביץ): "תבין גם את הצד השני. יגיד מאיר רובינשטיין ויגידו כולם, אני יעביר 700 אלף שקל. ומחר אתה תגיד: 'יישקני' (תישק לי). אלי, אני מציע ערבות שלי ושל מנדי שהכסף מגיע אליך, בסדר?". זלמנוביץ: "זה שווה קדחת בצלחת! אני לא מאמין לך. מה זה, אני משחק עם ילדים של חינוך מיוחד? אני שנה נאבק פה, שילמתי מחיר יקר". משה פרוש: "אלי, יש לי רעיון, עליו אנחנו סומכים?". זלמנוביץ: "על מי?". פרוש: "על העורך דין". אלי: "כן". פרוש: "אני מפקיד אצלו 700 אלף שקל מזומן בשקית. אני רוצה שזה יקרה מחר, יכול לקחת עשרה ימים או שבועיים עד שזה יעבור, אני לא רוצה לשרוף זמן. זה מומנטום, אתה צריך לארגן את השוונג. אנחנו רוצים שהוא ינצח, זה מומנטום. אתה יודע שאנחנו עובדים בעוד מקום, בעוד עיר. כל יום שעובר אנחנו מפספסים מומנטום. בחירות זה מומנטום. צריך לרכוב על גל ולהעצים אותו". לפי ההקלטות מהלילה ההוא ומהשיחות בעקבותיו, נציגיו של פרוש - במקרה זה בניו משה ונוחי, ואנשי 'שלומי אמונים' - לא בחלו באמצעים כדי לבסס את שליטתם ברשויות חרדיות: הטבות כספיות מופלגות, לחץ על מוסדות לחינוך מיוחד ופגיעה בזכויותיהם, וכן טיוח הפרטים כשהעסקה נפלה. גם כיום, יותר משנתיים לאחר הפגישה וההסכם, שחלק מפרטיו אף הגיע לבית המשפט - איש מהמעורבים לא זומן לחקירה.•
למאיר רובינשטיין ולראשי המוסד 'לב החינוך' יש היסטוריה ארוכה של סכסוכים. מנהל המוסד, אלחנן ויסנשטרן, דרש את התקציבים המגיעים לו בחוק - וראש העיר יצא למאבק בו. מנהל אגף החינוך בעירייה, יהודה קורנבליט, הזהיר את ויסנשטרן: "אם אתה תעלה לעירייה מיליונים, גם אם חוקית חייבים, אתה לא תהיה פה. אסור לך לריב עם רובינשטיין, הוא יחסל אותך בשנייה". לאחר שהמנהל החליט שלא להיכנע ללחצים, האיומים מומשו. בשנים האחרונות דאגה העירייה להימנע משיבוץ תלמידים למוסד והתנגדה שהורים ירשמו אליו את ילדיהם. לפני כשנתיים אף הוקם מוסד מתחרה שמשך אליו תלמידים רבים מהמוסד ה"בעייתי" בעיני ראש העיר. לפי 'הארץ', בשנה החולפת הודיע משרד החינוך כי הרישיון למוסד מבוטל, וכל תקציביו נפסקו. רק לאחר התערבות השר יואב גלנט ניתן חלק מהתקציבים. לפי 'הארץ', על רקע סכסוך זה החליטו אנשי 'שלומי אמונים' לנצל את מצוקת המוסד לצורכיהם הפוליטיים. הם הציעו לוויסנשטרן ולזלמנוביץ עסקה מפתה: לשכנע את לזר - לשיטתם, זלמנוביץ הוא שניהל את גיסו מאחורי הקלעים - לפרוש מהמרוץ, מחשש שריצה חרדית לעיריית צפת בשני ראשים תחליש את הקול החרדי, מה שאכן קרה. כדי לעגן את העסקה בהסכם משפטי קביל, המליץ עו"ד מילר להוציא את העסקה לפועל בשני חוזים נפרדים, שלכאורה אינם קשורים זה לזה: חוזה אחד הוא הסכם פשרה בין העירייה לבין המוסד, שבמסגרתו העירייה מעבירה את 800 אלף השקלים במקום הסכום המלא שהיא חייבת לו בחוק. חוזה אחר הוא הסכם קואליציוני שבו לזר מודיע על הסרת מועמדותו בתמורה לוועדת התכנון והבנייה אם המועמד של פרוש, נחמן גלבך, ינצח. להסכם השני צורף נספח סודי ובו התחייבו אנשי פרוש כי לזר יקבל 300 אלף ש"ח מקופת העירייה ולשכה מפוארת, ובסעיף נוסף צוין הנתח ש'שלומי אמונים' יקבלו מכספי שוחד עתידיים. פיצול ההסכמים מצד אנשי פרוש נועד לכאורה למנוע חשדות, אבל ההקלטות מגלות כי הסיכונים הונחו על השולחן לאורך כל השיחה. "דיברנו שההסכם הוא תמורת זה שאלי זלמנוביץ מוריד לנו את הגיס שלו", אמר דוד רובינשטיין. עו"ד מילר הזהיר ממצב שבו הפרטים יגיעו לבית המשפט. "ראש עיר לא יכול לטעון בבית משפט: 'לא ידעתי'. אני טוען 'לא ידעתי' על חצאי מפגרים, שאני לוקח לבית משפט ואומר להם לעשות תנועות של מפגרים, ואז אני אומר שהאדם הזה לא ידע על מה חתם. ראש עיר לא יכול לטעון טענה כזאת".•
לפי 'הארץ', בטיוטה הראשונה נכתב כי סגן השר מאיר פרוש יהיה בין החותמים, אך פרוש הבן הטיל וטו: "אבא שלי לא מתאים. הוא חבר כנסת, הוא לא יחתום על שום מסמך". שוב ושוב יצא משה פרוש להתייעצויות טלפוניות עם מאיר רובינשטיין ועם שני אנשיו שהמתינו בחוץ, וחזר עם הסתייגויות ותיקונים שראש העיר דרש. בחלוף כמה שעות החליט להתקדם עוד צעד. "אפשר לסכם משהו, אלי?" שאל את זלמנוביץ, "שליש בשבילי מכל מעטפה (שלזר יקבל כיו"ר הוועדה בצפת). אני משאיר לכם שני שליש. אפשר לסכם?" זלמנוביץ ענה: "למה לא, גם בנתניה זה עבד ככה". ופרוש סיכם: "סגור". בהמשך ביקש פרוש מזלמנוביץ להיזהר בהתכתבויות הוואטסאפ ולמחוק כמה מהן. "זה בעייתי בטלפון, אני לא רוצה להסתבך", אמר, "אתה כותב... יותר מדי דברים זה עושה לי... אני לא יכול למחוק, תמחק אתה וזה מוחק אצל כולם". לפי 'הארץ', בסיום הפגישה הגיע ראש העיר רובינשטיין, לאחר שהתנאים סוכמו וחתם על ההסכם. המסמך הוכנס לכספת של עו"ד מילר, אך כעבור זמן קצר התברר שאין בו טעם מבחינת אנשי פרוש - כי לזר התעקש להתמודד בבחירות בצפת.•
כעבור כמה חודשים, לאחר ש'לב החינוך' לא קיבל את התקציבים שהיה אמור לקבל, החליטו אנשיו להגיש תביעה אזרחית נגד העירייה ונגד מילר בבית המשפט המחוזי בירושלים. נציגי המוסד לא יידעו את בית המשפט בעסקת השוחד וציינו רק את הסכם הפשרה. בתגובה טען מאיר רובינשטיין כי מעולם לא חתם על ההסכם וכי הוא אינו מוסמך לחתום עליו. לפי 'הארץ', עו"ד מילר התחמק מקבלת התביעה, ורק לאחר שקיבל פסק דין בהיעדר הגנה, המחייב אותו לחשוף את ההסכם ואת הצ'ק שמופקד אצלו, טען כי אכן היה הסכם אך הוא השמיד אותו. מילר לא ציין אם ראש העיר חתם על ההסכם או לא, ובמסגרת התביעה הציגו מנהלי המוסד תמלילי הקלטות של מילר שבהן אישר כי רובינשטיין חתם על המסמך לנגד עיניו. מילר אף הציג לזלמנוביץ את ההסכם החתום. "לא הפריעו לו הסעיפים, אבל הוא רצה לדעת שהדבר הזה לא יכול בשום סיטואציה לסבך אותו", אמר מילר, "שכנעו אותו שהוא יכול לסמוך עליי". לדברי עורך הדין, המסמך הוצפן בכספת סודית ויש לפנות אליו יממה מראש כדי להציג את המסמך. מילר אף התרברב במידע על דמות חרדית נוספת ואמר: "אני מחזיק מסמך שיכול להכניס אישיות מאוד בכירה ביהדות החרדית לכלא. סומכים עליי שזה לא יצא". בית המשפט דרש מהתובעים להחליט אם הם מעוניינים לתבוע את העירייה על מיליוני שקלים שלדבריהם לא ניתנו להם לאורך השנים, או רק על 800 אלף השקלים שהוזכרו במסמך. ראשי המוסד החליטו לתבוע את כל הכסף, ולכן ההסכם לא נדון בבית המשפט והתביעה נמשכת.
הצטרפו לדף הפייסבוק של חרדים 10 >>
הצטרפו לדף X של חרדים 10 >>
רוצים עוד נייעס, סרטונים וסיפורים? הצטרפו לערוץ הוואטסאפ של חרדים 10 >>
