הני זובידה: מהי הבעיה עם השבעת כנסת? שזה יום חגיגי, זה כיף, זה שיאה של הדמוקרטיה אחרי שכולם הלכו להצביע ועשינו את זה.
רק מה הקטע? זה כמו לאכול עוגה טעימה שאתה הכי אוהב בעולם, כל יום. אחרי שאתה אוכל אותה כל יום, במשך שבועיים, כבר לא בא לך לאכול אותה.
הרסו לנו את היום היפה הזה, אבל אני חייב לציין, היה טקס יפה, היה נחמד, אני מאחל לכנסת הזאת…לא, אני לא יכול להגיד את זה בפנים רציניות. הכנסת הזו לא תחזיק מעמד הרבה זמן לדעתי, אבל אני מאחל לה שתחזיק הרבה זמן, אמן.
שרי, איך את רואה את מפת הסיכויים של בנימין נתניהו, שהיום הוכרז עליו בתור האיש שירכיב את הממשלה הבאה.
שרי רוט: איך אני רואה את זה אם אנחנו רואים את האיש כקוסם או סתם ככה כרגיל?
הני זובידה: לקחת בחשבון שהוא קוסם זה כמו לדבר על שחקן כדורגל שהיה טיל, וכבר לא…
שרי רוט: אתה אומר, פג הקסם?
הני זובידה: לחלוטין.
שרי רוט: אז יאללה. בוא נדבר על ב’דרך הטבע’. אז ככה: יש לו איזשהו סיכוי להרכיב פה ממשלה, כי ‘ימינה’ לא ממש נגד, היא רק אומרת: ‘תביאו את השניים החסרים’. הניסיון הפוליטי מראה שלגרד שניים, קוואץ’ פה קוואץ’ שם, אפשר לעשות. למה? כי מה לעשות, שבעולם הפוליטי מפתה אותם הכסא והתפקיד. וגם, האנשים מסתכלים על האלטרנטיבות.
יש מהם שנמצאים במפלגה שנמצאת כמעט בסוף חייה, מה יהיה בפעם הבאה, בסיבוב הבא, עדיף להם להצטרף לליכוד, שהיא בכל זאת 30 מנדטים, מפלגה ותיקה. בסוף הרי אנשים עושים את השיקול הצר של עצמם, ומה לעשות שבפוליטיקה אין נאמנויות. אז גם אם הם חייכו למישהו, שהוא הבוס שלהם, מחר בבוקר הם יכולים להגיד לו ‘נעים מאד, אבל ניפרד’. עשתה את זה אורלי לוי, עשה את זה עמיר פרץ, עשה את זה בני גנץ – עשו את זה כל-כך הרבה אנשים, אפילו בלי להגיע אל האיש והמיצובישי, עושים את זה. גם לאחרונה.
הני זובידה: זה מאד עצוב מה שאת אומרת. את אומרת, שהפוליטיקאים שלנו הם…
שרי רוט: הם פוליטיקאים! באו פעם ואמרו לאחד הרבנים על אחד הפוליטיקאים שהוא שקרן. אמר, נו טוב, אז בגלל זה הוא פוליטיקאי, בגלל זה הוא לא ראש ישיבה. זה מה צריך כנראה בשביל להיות פוליטיקאי, צר לי לומר, השלמתי עם זה שהפוליטיקה היא אמנות ה’לערבב את היד בתוך הביצה’ – ולשקר. כואב לי כל פעם בדיוק כמוך, אבל זה מה יש.
הני זובידה: אני רק אגיד את המשפט הזה: לשקר על חלק מהאנשים חלק מהזמן, לא על כל האנשים כל הזמן.
שרי רוט: בני גנץ עשה על זה 8 מנדטים יפים מאוד…
הני זובידה: נסכם. איכשהו הרב קניבסקי, הרבנים, הלכו ואמרו ‘ביבי’. ואגודה וש”ס בובה בכיס של ביבי, אני חושב שהם טועים, זה משחק שהוא לא נכון – אתה לא צריך להיות בכיס של אף אחד – אבל אני שואל אותך עכשיו, במבט על. היית פה כל היום, נראה לי שאין מישהו שלא דיברת איתו. זה נראה לך כאילו יש רצון – ואני לא שואל אם יש אפשרות – לקואליציה? מצד הפוליטיקאים שלנו. כי אפשרויות יש, ואני מסכים איתך: קואליציה זו משחק של הבלתי אפשרי. השאלה היא אם הפוליטיקאים שלנו רוצים קואליציה.
שרי רוט: תראה. הפוליטיקאים החרדים בוודאי רוצים קואליציה, לא טוב להם בחירות חמישיות. נתניהו בוודאי רוצה קואליציה. איך אומרים לי חברי כנסת בליכוד? מי בכלל יבוא להצביע בפעם החמישית. נמאס לעם. בנט, להערכתי, רוצה קואליציה, אם הוא באמת היה בטוח שיש עריקים. לא שהוא יחתום עם נתניהו ואז יפסיד את עולמו מכאן ומכאן. האם העריקים רוצים? לדעתי, יש כאלו שבלבם כבר רוצים, יהיה קשה להם לומר את זה בגלוי, בשיחות חשאיות חלקם כבר אומרים את זה, אני כן שומעת דיבורים על כל מיני עריקים, ולא גדעון, אגב…
הני זובידה: אני יודע, אני יודע.
שרי רוט: גדעון מחוץ למשחק, ולא עזר שדיברו איתו מבית הרב קניבסקי.
הני זובידה: גם החברי כנסת שלו.
שרי רוט: לא הייתי כוללת את כולם בנשימה אחת, אבל יש אנשים שחושבים שבשביל למנוע בחירות פעם חמישית, ואולי גם להתרסק בהם, שווה לבוא לקואליציה, שהיא לא רעה עבורם, בפרט אם הם אנשים בעלי עמדות ימניות. אז אני לא מצפה ממרב מיכאלי שתעשה את זה, כי העמדות שלה לא תואמות את העמדות של הקואליציה המתגבשת, אבל יש.
•
אגב, שרן השכל, אני רוצה לומר, ולא בקשר לעריקות, אני לא אומר מי הצפויים, אבל שרן השכל הייתה הדבר הכי יפה שהיה פה היום בכנסת. היה פה יום חגיגי רק בזכותה. ראיתי אותה כמה פעמים, עם התינוקת שלה, וזה ריגש אותי ברמות. היא כל כך התאמצה בשביל זה, ועברה תקופות לא פשוטות, כל כך הרבה קשיים, הייתי איתה בקשר במהלך התקופה ההיא, ובסוף לראות אותה נכנסת לכנסת עם התינוקת שלה היה מאד מרגש בעיניי.
הני זובידה: אז אשאל אותך את שאלת המיליון דולר. את חושבת שתוך 28 יום ראש הממשלה בנימין נתניהו יציג קואליציה חדשה?
שרי רוט: חחח… כמה אנשים כבר שאלו אותי היום את השאלה הזו. אני לא נביאה, אבל לא אתפלא אם זה יקרה. החרדים רוצים את זה מאד, נתניהו רוצה את זה מאד, ריבלין פחות – כמו שראינו היום, בנט רוצה את זה, שקד מאד רוצה את זה, כי היא תוכל להיכנס לליכוד וזו שאיפה ישנה שלה, נפתלי פחות רוצה את זה, הוא רואה את עצמו ראש ממשלת ימין, יותר ימין מנתניהו, אבל היא מאד רוצה את זה, והיא אישה מוכשרת.
הני זובידה: אבל כל המספרים שאת אומרת, ואני מקשיב לך, לא מגיעים ל-61.
שרי רוט: צריכים שנים. רק שנים…יודע כמה היו בסיבוב השלישי?…
הני זובידה: לא נעים לי להגיד לך, אבל איך אמרו על הרשל’ה שעמד בתחנת אוטובוס עם 99 גרוש בנסיעה של לירה? לא עולה לאוטובוס. 99 גרוש לא מספיק…
שרי רוט: אז נמתין בסבלנות 28 יום, אפילו לא חודש.
הני זובידה: ועכשיו תורי. לדעתי, הוא לא יצליח להרכיב. איך שאני רואה את זה כרגע: כל קונסטלציה היא פשוט מלכוד 22, אין לו ממי להביא ואין לו ממי לקחת, לדעתי הוא נמצא במצב של סטייטמנט, הוא לא יכול לזוז. אני חושב, דיברת על קסם, איפה נאבד הקסם ה’נתניהוהי’? נתניהו היה בא לבחירות עם הסכמים קואליציוניים חתומים בכיס.
שרי רוט: טוב, המצב היה שונה, בוא, מה היה פעם – לא יהיה בעתיד. אבל אתה יודע מה הייתי מצפה לפחות? שגם אם הוא יצליח להרכיב את ה-61 שלו, ימינה, שניים עריקים וכו’ וכו’, שלא ינטוש את הערבים בצד, אלא את כל ההבטחות שהוא נתן להם אני מצפה שהוא ימלא. גם אם לא צריך אותם קואליציונית. אני חושבת שזה נורא יפה, אחת ולתמיד, לסדר להם ביוב ברחובות, מוסדות לימוד, שיטור – ואגב, אין חרדי שאני מדבר איתו ולא אומר לי, אנחנו בעד. זה לא משהו מדיני, זה לא שאתה נותן להם את הכותל או משהו, מה כבר הם רוצים? חינוך לילדים שלהם, משטרה ברחובות, ביוב, מדרכות – תנו להם, מגיע להם.
הני זובידה: תנו להם לחיות כמו בני אדם.
שרי רוט: בדיוק, כמונו החרדים, גם למיעוטים מגיע.
הני זובידה: אני חושב שבחירות חמישיות יהיו אסון, אנחנו עוברים וווניזציה של שנות ה-80, אבל אני באמת לא רואה דרך, אלא אם כן הפוליטיקאים שלנו, שמתבוססים במי אפסיים בשנים האחרונות ירימו את עצמם.