אנטישמיות 2020: בורלא הושווה למנגלה, יהודים הואשמו במגפה

דוח האנטישמיות 2020 של מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם הקונגרס היהודי האירופי, שמתפרסם היום (רביעי) לקראת יום השואה, מצביע כי בעידן הקורונה חלו שינויים בדפוסיי האנטישמיות: לצד ירידה במקרי האלימות הפיזית, מפאת הסגרים, חלה הרחבת הפגיעה בבתי כנסת ובבתי קברות, וכן חלה החמרה באנטישמיות ברשת.

עד 65% הנחה: יריד הספרים השנתי של ‘מוסד הרב קוק’ חוזר בענק

בשנת 2020 ירד מספר האירועים האלימים על רקע אנטישמי בעולם מ-456 ב-2019, ל-371.

במקביל חל זינוק של יותר מ-20% במספר הכולל של חילולי בתי הכנסת, בתי הקברות והשחתת האנדרטאות לשואה.

במהלך סגרי הקורונה, מקומות אלה היו סגורים או לא מוגנים בשל הסגר והפכו לטרף קל עבור בריונות אנטישמית. במהלך השנה התפתחו תופעות חדשות ברשת, כמו ה-zoom bombing – מקרים בהם טרולים מתגנבים לפגישות זום בלי הזמנה והורסים אותן, ו”הרשת האפלה”, אשר ניתן לגשת אליה באמצעות תוכנה ספציפית או הרשאת גישה מיוחדת – קשה לעמוד על היקף התופעות.

איש לא נרצח השנה בשל יהדותו. מספר הפגיעות הפיזיות באנשים ירד מכ-170 בשנת 2019 ל-107 ב-2020. גם הפגיעה ברכוש פרטי ירדה מ-130 מקרים ל-84, משום שאנשים נמצאו לרוב בבתיהם.

בארה”ב ניכרת מגמת עליה במספרי המקרים האלימים מזה כמה שנים, עד ל-119 השנה, לעומת 99 ב-2017 למשל. גם בגרמניה הייתה עלייה בכלל המקרים, מ-2,032 מקרים בסך הכול בשנת 2019 ל- 2,275 ב-2020, ובהם 59 מקרי אלימות. בשתי הארצות מהווים מקרי הוונדליזם את רוב האירועים.

ירידה משמעותית נרשמה באוסטרליה, אנגליה ובייחוד בצרפת, שם הודיעו משרד הפנים והקהילה היהודית על ירידה של 50% במקרים מכול הסוגים, בגלל הסגר ההדוק, וכך גם בקנדה, שם ירד מספר המקרים האלימים לפחות ממחצית.

עיקר המקרים מתרחשים בשש הארצות בהן חיות קהילות יהודיות גדולות, והן ארה”ב, קנדה, הממלכה המאוחדת, אוסטרליה, צרפת וגרמניה, ואילו ביתר ארצות העולם, למעט אוקראינה, המספרים הם חד-ספרתיים.

הופעת החיסונים, ומבצע ההתחסנות בישראל, המסתייע בישראלים וביהודים העומדים בראש החברות המייצרות אותם, כמו טל זקס, מנהל המחקר הרפואי של חברת מודרנה, ואלברט בורלא, מנכ”ל פייזר, חיזקו את הגישה המאשימה  – הנה ישראלים ויהודים עושים יד אחת, כדי שישראל תהיה הראשונה להבריא, ויתר ארצות העולם צריכות להתחנן ולעמוד בתור  לפני יהודים.

 עורכת המחקר, פרופ’ דינה פורת: “המציאות בימי הקורונה הכתיבה את אופייה ואת ממדיה של האנטישמיות בשנת 2020, שנה שהייתה מתוחה וסוערת בעולם כולו. דעות קדומות, אמונות טפלות, פחדים קמאיים ותיאוריות הזויות צפו ועלו על פני השטח. ביטויי האנטישמיות, המילוליים והחזותיים, היו קשים ומקוממים”.

פורת, שמשמשת כראש מרכז קנטור, מסבירה: “האשמת יהודים וישראלים ביצירתו ובהפצתו של וירוס הקורונה, “Judeovirus”, הייתה המוטיב המרכזי בביטויים האנטישמיים, והיא נובעת מפחד עמוק מפני דמות היהודי והישראלי כמפיץ מחלות בעבר ובהווה”.