כפל מבצעים • הטור הפוליטי של אבי רוזן

שונה היא בדיחה הזקוקה להסבר מבדיחה המובנת לכל. מבצע צוק איתן מתאפיין כל העת ביתר הסברים: האם ניצחנו, האם הושב כוח ההרתעה לצה”ל. כשצריך להסביר שניצחנו, יש כאן בעיה. ולא בטוח שיש כאן ניצחון – לא בטווח הקרוב ולא בטווח הרחוק.

ככל שעוברות השעות, מדינת ישראל נוחלת הפסדים רבים לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזירה העולמית וגם בזירה הפנימית.

נתניהו יצא למבצע מוצדק מאין כמוהו. הוא לא הציב מטרה בתחילה. במהלך המבצע הוא נזכר להודיע שהמטרה היא חיסול המנהרות. אם נשפוט לפי התוצאות אז המטרה לא הושגה. מנהרות עדיין יש וכנראה בשפע. החמאס דואג להוביל לרצועה כתבים מהתקשורת הזרה ומציג בפניהם את המנהרות. גם נושא האיום הרקטי לא הוסר ואזרחי ישראל ספגו מספר רב של שיגורים.

מדינת ישראל יצאה למבצע, לאחר שקיבלה אשראי ותמיכה בין לאומית. אבל נתניהו החליט שלא להחליט, ובכך הוא גורר את ישראל למבצע צבאי נוסף. מה שנכון יותר יהיה להגדיר כפל מבצעים. תושבי הדרום שואלים האם גם הפעם יהיה כפל הנחות.

אם נתניהו היה נחוש מהרגע הראשון ליציאת הצבא למבצע למגר את החמאס ולהגיע להכרעה, אז אפשר שזה היה מתבצע בתוך שבוע. רפיסותו של נתניהו עלולה לגרום לאובדן חיי אדם בעורף ובחזית.

כנגד ההססנות של נתניהו באה תגובתם ההחלטית של תושבי עוטף עזה. הם בחרו שלא לשוב עוד לישובים והקיבוצים בהם הם גרים. הם מבינים שיש להם אחריות כלפי הילדים שלהם.

נתניהו כשל גם בזה. הוא לא מצליח להוכיח לתושבי עוטף עזה כי הוא אכן ניצח במבצע, כי הוא אכן מגר את שלטון החמאס.

עד כמה שזה נשמע לא פופולארי דווקא בימי הקיץ האלו אני נזכר במלחמת לבנון השניה. היום אפשר לומר בוודאות: זאת הייתה הצלחה. לנסראללה היו אין ספור הזדמנויות לשגר טילים לישראל, והוא בחר לשבת בצד ולהתעסק בביצה הסורית. כנראה שאולמרט יודע למגר את הטרור מבלי לכתוב על הטרור ספרים. אפשר שאת המלחמה הזאת אפשר לנצח כשבראש המערכת לא עומד לוחם מסיירת מטכ”ל וגנרל מהולל, אלא דווקא כתב של עיתון במחנה, כשלצידו מנהיג פועלים משופם שמביט ממשקפת מכוסה.

בשלב הביינים צה”ל ספג אבדות קשות והם מותם של טובי חיילנו בשדה הקרב. מדינת ישראל איבדה את כוח ההרתעה שלה.

והעורף – הוא לא קונה את הלוקשים של נתניהו.

ועדת החקירה

טרם נדמו רעשי התותחים, ובצמרת המדינית והצבאית נערכים לוועדת החקירה. הנושא הראשון שייבדק הוא המנהרות. כיצד לא זיהה צה”ל את האיום?

השבוע ישבתי עם אחד מבכירי מערכת הביטחון, איש שמילא שורה ארוכה של תפקידים שונים בהגנה על הארץ. הבכיר אמר לי: אני מוכן להעיד בפני כל ועדת חקירה בנושא.

מדבריו עולה, כי בצה”ל ובמערכת המודיעין ידעו כל העת על המנהרות. כשצה”ל ישב בציר פילדלפי, שמעו כל העת את רעש החופרים והדיווחים הועברו לאגף המודיעין.

השאלה המרכזית שתעמוד לבדיקה בפני חברי הוועדה היא: האם ההחלטה שלא לטפל במנהרות הייתה כשל של מערכת הביטחון או של דרג מקבלי ההחלטות סביב שולחן הממשלה.

שאלות נוספות שיעלו, יעסקו בנושא הלחימה ומותם של לוחמי גולני עקב שימוש בנגמ”ש שאינו תקין.

ראוי להמתין עם ועדת החקירה עד לסיום המבצע הנוסף.

שעון נוכחות

בכל סיום מושב אני נוהג לסכם עבור קוראי המדור את מדד הזמן שבו השתתפו חברי הכנסת של ש”ס בישיבות הכנסת – מליאה ובוועדות השונות. גם הפעם. הנתונים מתפרסמים על ידי ‘כנסת פתוחה’, הבודק את פעילות חברי הכנסת, עוקב אחר הנוכחות שלהם במשכן, ואחר הצעות החוק שהגישו.

חשוב לציין כי ח”כ יואב בן צור נכנס לתפקידו רק לקראת סיום המושב. ולכן לא כללתי אותו ברשימה. עוד נקודה: נתוני ‘כנסת פתוחה’ אינם נסמכים על שעון הנוכחות של הכנסת (השעון הרשמי) – שהוא הקובע. הכנסת אינה ממהרת להעביר את נתוני הנוכחות של הח”כים לידי העיתונאים. ועדת האתיקה שולחת בסוף כל חודש את שעות השהייה במשכן לעיונם של חברי הכנסת בלבד.

אבל לפי הנתונים של ‘כנסת פתוחה’ עולה התמונה הבאה:

הח”כ הנוכח ביותר הוא ח”כ אברהם מיכאלי. מיכאלי נוכח במשכן בממוצע של 20.1 שעות שבועיות. גם בימי הפגרה ניתן למצוא את מיכאלי. סדרני הכנסת אומרים, כי הוא ראשון הבאים לבניין ומאחרוני העוזבים אותו. פעילתו הפרלמנטרית באה לידי ביטוי במליאת הכנסת ובהשתתפות בהצבעות רבות. כמו כן הוא שותף פעיל בוועדת חוקה של הכנסת ומכהן כיו”ר הסיעה בכנסת – תפקיד אותו הוא ממלא במסירות ובמקצועיות רבה.

אחריו בולט חבר הכנסת אמנון כהן עם נוכחות של 15.8 ש”ש במשכן. אמנון מכהן גם כיו”ר הוועדה לביקורת המדינה, תפקיד אותו הוא עושה במקצועיות רבה וגורם לקידוש ה’. לפני מספר שבועות נכחו במשכן הכנסת מספר אנשי אקדמיה ומשפט, לצורך פגישות. הם פגשו באקראי את ח”כ כהן, ניגשו אליו ואמרו: “אנו עוקבים אחר הפעילות שלך בוועדה לביקורת המדינה. אתה מפתיע אותנו בכל פעם מחדש”. הוא מקצועי חרוץ ומהיר.

במקום השלישי ח”כ הרב ניסים זאב, עם נוכחות של 13.7 ש”ש. הרב זאב הוא אחד מהנואמים הבולטים ביותר במליאה, וכפי שהגדיר זאת יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין: “ח”כ ניסים זאב הנואם של המליאה”.

נאומיו מהמליאה מצוטטים תדיר בכלי התקשורת השונים. פעילותו בתוך משכן הכנסת אינה מסתכמת רק במליאה, אלא גם בוועדות ובהצעות החוק אותן הוא מגיש. לאחרונה רשם הישג, כאשר העביר את ‘חוק סגל’ למען יתומים ואלמנות.

גם בוועדות הכנסת ש”ס רושמת נוכחות רבה, בהשוואה לחברי כנסת ממפלגות אחרות. אמנם ש”ס נמצאת באופוזיציה, אבל היא פעילה מאד בוועדות השונות. ח”כ אמנון כהן רשם מספר הישגים, כמו קייטנות הקיץ מהן הודרו החרדים, הבחינות ברבנות הראשית ועוד.

בזמן המלחמה באה לידי ביטוי פעילותו של יו”ר הוועדה למוכנות בעורף, ח”כ אלי ישי. ח”כ ישי הכין במהלך השנה האחרונה את העורף לקראת העימות, ואם לשפוט לפי התוצאות בשטח, עבודתו גרמה לכך שהעורף לא רק היה ערוך ומוכן, אלא גם נתן מענה בזמן אמת.

חברי הכנסת של ש”ס כיהנו גם כמ”מ יו”ר בוועדות. כך, לדוגמא, ח”כ יעקב מרגי החליף במהלך מושב הקיץ את ח”כ חיים כץ, יו”ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, במספר רב של דיונים, ואת ח”כ אורלי לוי אבוקסיס בוועדה לזכויות הילד, כאשר ניהל שם מספר רב של ישיבות.

גם ח”כ דוד אזולאי החליף את יו”ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח”כ מירי רגב כשזו נעדרה. הוא ניהל במקומה את ישיבות הוועדה שעסקו בנושאים כמו כבאות אש, תכנון ובניה, ורשויות מקומיות.

גם כאן ח”כ אברהם מיכאלי נמצא עם שיא נוכחות בוועדות הכנסת 19.4 ש”ש, לפי מדד כנסת פתוחה.

במקום השני נמצא ח”כ יעקב מרגי עם 16.41 ש”ש.

במקום השלישי – ח”כ דוד אזולאי עם 15.54 ש”ש. אזולאי פעל רבות בוועדת הפנים והיה שותף פעיל במאות דיונים אותם קיימה הוועדה במהלך מושב הקיץ. הוא הגיש את המלצות הוועדה לנזקי הסופה שעמד בראשה. כמו כן רשם מספר חוקים שעברו בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים של הכנסת.

וכל זה מהאופוזיציה. הישג לא מובטל.

תשעה אוהבים ובן דהן אחד

את הסיפור הבא שמעתי ממבקר הספרים בעיתון הצופה (בטאונה של המפד”ל המיתולגית). וכך סיפר: “המדור שלי התאפיין בביקורת לטוב ולמוטב על ספרים וסופרים. באחת ההזדמנויות יצא לי לפגוש את השר יוסף בורג ז”ל. בורג אמר לי: אתן לך עצה טובה. כשאתה כותב דברי הלל ושבח על סופר, אתה קונה לך אוהב אחד ותשעה שונאים. כשאתה כותב ביקורת – אתה קונה לך תשעה אוהבים ושונא אחד”.

ולמה אני מטריח אתכם בסיפורו של בורג הזקן? בשבוע שעבר פרסמתי בטורי רשימה אודות יקיר המדור, סגן שר הדתות אלי בן דהן. בחדשות התפרסמה כתבת תחקיר בנושא המיגוניות. מתברר כי קניתי לעצמי הרבה יותר מתשעה אוהבים. אני מקבל חומרים רבים כנגד סגן השר בן דהן, חלקם לכאורה גובלים בפלילים.

ראשית, אני מודה לכל השולחים הרבים. אבקשכם להתאזר בסבלנות. אני בודק את החומרים ובקרוב אפרסם אותם.

לפי תחושתי, סגן השר בן דהן הפך לאכזבה גדולה ששותפים לה גם חבריו במפלגת הבית היהודי. את הוכחה לכך קיבלתי בסוף השבוע.

עיתון ‘בשבע’, המזוהה יותר עם סיעתו של בן דהן, ערך מוסף מיוחד: ‘אנשים סרוגים באמצע הדרך’. הופיעו בו אנשים משפיעים בתוך הציונות הדתית. מבין חברי הכנסת של הבית היהודי הופיעו שרי הבית היהודי נפתלי בנט, אורי אריאל, אורי אורבך. סגן שר החינוך אבי וורצמן וחברי הכנסת ניסן סלומינסקי ושולי מועלם. אפילו ראש לשכתו של השר אריאל, יפעת ויס, הופיעה בחוברת. סגן השר לענייני דתות נעדר ממנה.

כנראה שהדבר לא נעשה בשגגה. אפשר שבן דהן לא ייכלל ברשימה הבאה של הבית היהודי בשל רצף כישלונות. ימים יגידו.

• הטור מתפרסם בעיתון יום ליום