למי הסיכוי הגבוה להקים קואליציה? ומי הכי מרוצים מהתוצאות?

בדרך לבחירות חמישיות?  מנתוני מדד הקול הישראלי החודשי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות ב’מכון הישראלי לדמוקרטיה’ המתפרסם היום (ראשון) עולה, כי רוב גדול מהישראלים חושב כי יתקיימו בחירות חמישיות כבר בשנה הקרובה.

עד 65% הנחה: יריד הספרים השנתי של ‘מוסד הרב קוק’ חוזר בענק

עוד עולה מהסקר, כי רוב הציבור אינו מרוצה מתוצאות הבחירות.

לפי הנתונים, שביעות הרצון הגבוהה ביותר נרשמה בקרב בוחרי רע”מ ואילו הנמוכה ביותר בקרב מצביעי ימינה.

כשליש (32%) מהציבור הישראלי סבורים שלגוש בהנהגת בנימין נתניהו יש סיכוי גבוה יותר להקים קואליציה, בעוד 17% בלבד חושבים שהסיכוי של ‘גוש החרם’, המעוניינים להחליף את נתניהו, גבוה יותר.

15% מעריכים כי סיכויי שני הגושים שווים, וכרבע (24%) צופים שאף אחד משני הגושים לא יצליח במשימה.

מפילוח המדגם לפי מחנה פוליטי עולה, כי בעוד כמעט מחצית (45%) מהימין מאמינים שהגוש בהנהגת נתניהו הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להקים קואליציה, ביטחונם של המשתייכים למרכז ולשמאל ביכולתו של ‘גוש החרם’ להקים קואליציה נמוך משמעותית (25%).

כך או כך, רוב גדול מהישראלים (80%) סבורים שבשנה הקרובה יתקיימו בחירות חמישיות, ללא הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים ובין המחנות הפוליטיים.

רוב גדול בציבור (68%) אינם מרוצים מתוצאות הבחירות, כאשר אי שביעות הרצון בקרב היהודים (72%) גבוהה מאשר בקרב הערבים (50%).

מי כן מרוצה?

פילוח לפי הצבעה בבחירות מעלה כי שביעות הרצון הגבוהה ביותר מתוצאות הבחירות היא בקרב מצביעי רע”מ (43%), בעוד שביעות הרצון הנמוכה ביותר היא בקרב מצביעי ימינה (5.5%).

הציבור היהודי חלוק גם סביב הקמת ממשלה בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות, על מנת למנוע בחירות חמישיות: 44% תומכים בעוד 41% מתנגדים.

מידת התמיכה בציבור היהודי עלתה משמעותית לעומת פברואר אשתקד, בייחוד בימין ובמרכז, אז רק 23% מהיהודים תמכו בכך.

בקרב הציבור הערבי התמיכה באפשרות זו רבה יותר ועומדת על 65.5%.

יצוין, כי בסקר בפברואר שעבר נוסח השאלה היה תמיכה או התנגדות להקמת ממשלה בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת, ואילו הפעם צוין המחיר בדבר בחירות נוספות.

מדד הקול הישראלי נועד לבחון את ‘הדופק’ של החברה הישראלית ומתרכז אחת לחודש בנושא מרכזי.

המדד נערך על ידי פרופ’ תמר הרמן וד”ר אור ענבי, ומבוסס על סקר בקרב 773 משתתפים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.59%.