למה שביעי של פסח זה הזמן לבקש ניסים, להתפלל שיקרה הבלתי-צפוי

זה קרה בליל שביעי של פסח. אך לפני שבוע יצאו בני ישראל ממצרים וקיוו שנפטרו מהרדיפות והסבל, והנה המצרים רודפים אחריהם. הים לפניהם, המצרים מאחוריהם והמדבר סוגר עליהם מהצדדים.

העם התלבט בין מלחמה לבין כניעה או התאבדות בים, כדברי המדרש. איש לא חלם שהישועה תבוא על-ידי בקיעת הים והליכה בתוכו. אבל דווקא הבלתי-צפוי הוא שהתחולל.

אכן, אנו מצוּוים לפעול בתוך מסגרות הטבע ולא לסמוך על הנס. כשמתעוררת בעיה, יהודי נדרש לנקוט את כל האמצעים הטבעיים והרציונליים, שבכוחם לפתור אותה. אולם בה בעת אסור לשכוח שעם ישראל נולד בנס וכל קיומו מבוסס על ניסים.

גאולה מפתיעה

האמונה היהודית קובעת כי גאולתו של עם ישראל לא תהיה שגרתית וטבעית. אנו בהחלט נדרשים לעשות כל התלוי בנו, באמצעים ארציים וטבעיים, להביא שקט ושגשוג לעם ישראל, אבל עם זה ברור לנו כי הגאולה האמיתית והשלמה תהיה מפתיעה, בלתי-צפויה, גאולה ניסית.

היו שסברו בעבר כי אפשר לפתור את סבלות העם היהודי בדרך הטבע. אנחנו נגאל את ארץ ישראל, אנחנו נקבץ את הגלויות, אנחנו נביא את הגאולה. גם יהודים מאמינים נתפסו, מקצתם, לאשליה שאפשר לחולל את גאולת עם ישראל בכוחות אנושיים רגילים, ולהשאיר את בואו של המשיח ‘לעתיד לבוא’.

מאז עשינו דרך ארוכה. כיום ברור לכול שאין לאיש פתרון אמיתי לסבך הבעיות הקיומיות שלנו. הבעיות הגשמיות הקשות הן השתקפות של הבעיות הרוחניות, אובדן הזהות, תהייה על עצם משמעות הקיום היהודי, בעיות שמסתבכות ומחמירות, בלי שייראה להן מוצא. כיום כולנו נושאים עיניים למרומים בתפילה לישועה ניסית.

זו הנקודה שבה צריכה להתפרץ מלב כולנו זעקה לגאולה השלמה, שתביא את הפתרון האמיתי לכל הבעיות המציקות לנו, הגשמיות והרוחניות גם יחד. מכיוון שבסופו של דבר קורים הדברים הבלתי-צפויים, הבה נתפלל שיקרה ה’בלתי-צפוי’, שבעצם כולנו מצפים ומייחלים לו.

חז”ל אומרים שהמשיח בא בהיסח הדעת. אף-על-פי שהכול מצפים לו ומתפללים לבואו, הופעתו תהיה בכל-זאת בבחינת הפתעה גמורה.

הפתרון השלם

בקשת הגאולה נשחקת על-ידי השגרה. אף-על-פי שכולנו מאמינים בביאת המשיח, מצפים לגאולה ומתפללים לבואה, אנו מבקשים אותה לא אחת כמצוות אנשים מלומדה. כשיש לאדם בעיה אישית המציקה לו – הוא יודע לזעוק באמת ולהתפלל בכוונה כנה, אבל התפילה לגאולה, שתביא את הפתרון האמיתי והשלם לכל בעיותינו ומצוקותינו, נעשית כדבר שבשגרה.

ראוי לזכור, כי כל עניין הגאולה אפוף סוד ומסתורין. חוץ מקווים כלליים סתמו נביאינו וחכמינו את פרטי הדברים, וכדברי הרמב”ם – “דברים סתומים הם אצל הנביאים”. דבר אחד אנו יודעים – השעה היא ערב הגאולה ואנו נדרשים להאמין בה בכל ליבנו ונפשנו, שכן עצם האמונה בגאולה מזרזת את בואה.

בשביעי של פסח נבקש ונתחנן לקב”ה כי ימהר לשלוח לנו את משיחו, יבוא ויגאלנו גאולת עולמים, ונשמח יחדיו בשמחת הגאולה השלמה.