למגפת הקורונה הייתה השפעה לא מעטה על הרגלי התזונה שלנו. לצד אכילה רגשית שגברה במיוחד בתקופה זו ובאה לידי ביטוי בעיקר בעלייה בצריכת חטיפים ובירידה בכמות הפעילות הגופנית, התפתחו הרגלים אחרים ובריאים בהרבה דוגמת הבישול הביתי שצבר תאוצה וצריכת מוצרים ברי קיימא.
המודעות הרבה לצריכת מזונות העשירים בויטמינים וההבנה כי לתזונה חלק מהותי בבריאותנו, הביאו רבים לערוך בדיקת רכיבים קפדנית יותר של מוצרי המזון הנרכשים ברשתות המזון השונות ולהעדיף רכישתם של אלו מזינים יותר, המכילים משמעותית פחות סוכרים ושומנים.
בשורות הבאות נדון למעשה בהשלכותיה של מגפת הקורונה על הצלחת שלנו ובפרט – כיצד הצליחה לשנות הרגלי אכילה פחות טובים ולהחליפם בכאלו בריאים ונכונים.
איך השפיעה מגפת הקורונה על הרגלי הצריכה של ילדים?
קהל הילדים היה אחד מאלו שהושפעו פחות לטובה ממגפת הקורונה. לצד הבידוד הכפוי נראתה עלייה חדה בזמן שאותו בילו אל מול המסכים השונים וכמוהו גם במשקל. סקר שנערך בוורונה השווה בין אופי התזונה ורמות הפעילות של ילדים בזמן הסגר להרגלים שהיו לפניו. על פי הממצאים, הילדים בילו כמעט 5 שעות נוספות כמדי יום בצפייה במסכים, ישנו חצי שעה נוספת בכל יום, הוסיפו ארוחה לתזונה היומית תוך הורדת שעתיים של פעילות גופנית. גם הרכב התזונה השתנה והוא כלל בעיקר שתיית משקאות ממותקים ואכילת מאכלים מעובדים ובשר אדום.
מגמה דומה בתקופת הקורונה נצפתה גם כאן אצלנו בישראל, בעיקר בקרב המגזר החרדי והערבי כאשר צריכת אוכל בכלל וכן של מזונות לא בריאים המסומנים בתווית אדומה בפרט, נמצאה גבוהה בהרבה בקרב אוכלוסיות אלו וביחס לאוכלוסייה הכללית.
ממצא זה אינו מפתיע במיוחד שכן אכילה רגשית מוכרת ככזו שמסייעת בהתמודדות עם קשיים רגשיים וגוברת בזמני מצוקה וחרדה – דבר שהביאו עימן תקופות הסגר הארוכות.
השפעת הקורונה על הבישול הביתי והמקומי
לצד ההרגלים הפחות טובים, חלו גם כמה שינויים חיוביים. הירידה בזמינותם של המסעדות ובתי המלון, חוסר יציבותם וזמינותם של משלוחי המזון וכן המעבר לעבודה מהבית – מגמה הנמשכת גם כעת, הביאו לחשיבה מחודשת ותרמו רבות לעליית קרנו ורמתו של הבישול הביתי.
בנוסף, חלה עלייה במודעות לצרכנות בת קיימא – כזו אשר מנצלת וצורכת משאבי מזון מקומיים וקרובים, שמקטינים את טביעת הרגל הפחמנית הנובעת משינוע של מוצרי מזון ממקומות מרוחקים, ומבטיחה יחסית את זמינותם.
זאת ועוד, מודעים הצרכנים בהרבה להשפעותיה האפשריות של התזונה על בריאותם. הוספת התווים הירוקים והאדומים על המוצרים הנמכרים העלתה משמעותית את המודעות לנושא וכיום, יותר מבעבר, הם נוטים לבדוק בקפדנות את רכיבי המזון ולבחון את מידת תרומתם לבריאותם.
עם הפנים קדימה – מגמות תזונה מסתמנות בשנת 2021
בשעה שמגפת הקורונה הדגישה רבות את חשיבות השמירה על המערכת החיסונית, עלה במהלכה גם הביקוש לצריכת תוספי תזונה שונים דוגמת אלו המכילים ויטמינים D ו-C, וכן למזונות אשר מכילים את הויטמין עצמו או תוספים שהוספו אליהם כך שיכילו אותם.
דבר זה מאפיין את אחת מהמגמות הצפויות להיכנס לשוק המזון כבר בשנה הנוכחית: הוספת ויטמינים חיוניים לגוף למזון עצמו ולא רק כתוספי תזונה נפרדים.
נושא הקיימות צפוי אף הוא לצבור תאוצה. הרגל בולט במיוחד שהתפתח בתקופת הקורונה הוא העדפת מוצרי מזון מקומיים כמו רכישה ישירה מהחקלאים, למשל, וכן צריכת תחליפי בשר מהצומח – שוק שחווה אף הוא עליה חדה במיוחד. בין אם המעבר לתזונה טבעונית נעשה עקב זמינותם ועלייה באיכות והיצע המוצרים ובין אם מסיבות אחרות – מדובר במגמה מתמשכת המצביעה על כך שהיא לגמרי כאן כדי להישאר.
הצורך לארגן את הקניות בתקופת הסגרים ביעילות רבה יותר לצד אי זמינות גבוהה של משלוחים, הביאו בתורם לא מעט צרכנים לייעל גם את אופן צריכת המזון בביתם: חלה עלייה בצריכת מוצרים בעלי חיי מדף גבוהים, הפחתה במספר המוצרים וככלל – בכמות המזון הנרכשת בכל קנייה, וניצול גבוה יותר של מזון נרכש לצד זריקה מועטה של עודפיו.
לסיכום, מגפת הקורונה השפיעה לא מעט על הרגלי התזונה שלנו. לצד העלייה בשיעור האכילה הרגשית גברה המודעות לכזו פונקציונלית, בריאה ובת קיימא. הכרת כלל ההיבטים – הן השליליים והן החיוביים, תסייע בעידוד אלו האחרונים ולניהול אורח חיים בריא ונכון.