בשלוש לפנות בוקר אחרי יום הבחירות, כששני הגושים קירטעו סביב 60 המנדטים, סיכם לי בנימין נתניהו את מסע הבחירות של הליכוד: “ראשי המדינה היחידים
ששרדו את הקורונה בבחירות היו ג’סינדה ארדרן מניוזילנד ואני”.
אכן, נתניהו לא סיים כמו טראמפ: בניגוד לחלק מהתחזיות, 2020 לא הפכה ל־1973 החדשה, שנה שבה אירוע מטלטל את המדינה, מפרמט את הפוליטיקה שלה ושולח את ההנהגה הביתה. במהלך מחצית ממערכת הבחירות הצטוו אזרחי ישראל להישאר בבתים – ונתניהו עדיין נשאר בבלפור. הליכוד תרם מנדטים לציונות הד־
תית, אך הגוש גדל.
אבל ראש ממשלת ניו־זילנד ניצחה את הקורונה, נתניהו סיים איתה בתיקו. 30 אלף קולות חסרו לו, על פי החישובים, כדי להרכיב ממשלת ימין “על מלא”, ולהיפטר מהצורך בציד עריקים. הם חסרו לו בגלל שלושה אירועים בימי הקמפיין האחרונים.
השגיאה העיקרית של נתניהו היא הלחץ המוגזם שהפעיל על נפתלי בנט, בניסיון להעביר את מצביעיו לסמוטריץ’. אנשי ימינה העבירו לו מסרים להרפות קצת, אך הוא בשלו. התוצאה הייתה אותו שידור כניעה מבוהל של בנט בערוץ 20, יממה וחצי לפני פתיחת הקלפיות, שבו הצהיר על מחויבות מעשית לנתניהו.
תוך חצי שעה הבינו בימינה את גודל האסון מבחינתם, ולא חזרו על ההתחייבות בראיונות המחרת. אבל גם אם רק חצי מנדט הלך כתוצאה מכך לכחול לבן או לתקווה
חדשה, התוצאה הייתה אובדן הרוב הגושי.
עניין שני, שדובר פחות, היה קריסתן המפוארת של שתי האפליקציות שבאמצעותן ניהל הליכוד את יום הבחירות. כמעט כל אסטרטגיית הבחירות של המפלגה
נשענה על פעילות השטח, וזו – על היישומונים.
הליכוד השקיע משאבים אדירים באופרציה, ואפילו שיתף בנתונים את ש”ס ואת הציונות הדתית. תוצאת הקריסה הייתה שבלוק נתניהו התהלך ביום הבחירות כסומא, לא יודע את מי להביא מהבית ומי כבר הצביע.
השלישי הוא אולי הסמלי מכולם. את הקולות שאפשרו לרע”מ לעבור את אחוז החסימה ולמנוע מנתניהו את 61 המנדטים שהיו פותרים את רוב צרותיו העניק, מסתבר, דווקא הליכוד. פקחי המפלגה התפרסו בקרוב לאלפיים קלפיות ערביות ברחבי הארץ. סכלו כל זיוף, שיננו להם מהמטה. והם סיכלו.
בסוף יום הבחירות, כשבמטה המפלגה האיסלאמית התפרצו חגיגות שמחה, הגיע הדיווח אל הליכוד: ב־120 מקרים נבלמו ניסיונות לגרוע קולות מרע”מ ולהעבירם למשותפת. במקום זר פרחים, שולחת עכשיו רע”מ לנתניהו סל דרישות.
ההנחה הסבירה היא שתשמש לליכוד מגן ולא חרב: לא אצבעות להקמת ממשלת מיעוט בלתי אפשרית, ראשונה בתולדות המדינה שתושבע ללא רוב בכנסת, אלא גוש חוסם לממשלה חלופית. ויש עוד אפשרות: האיום העיקרי על נתניהו כרגע הוא כניסתו האפשרית של גנץ לראשות הממשלה בחודש נובמבר.
מה יקרה אם מנסור עבאס יסייע לבטל את חוק הרוטציה? לנתניהו זה יעזור, את הפקק אולי יחלץ, ואף אחד, מלפיד ועד בנט, לא ממש יצטער.