במשך שנים הוצמדו לבנימין נתניהו שלל כינויים מחמיאים. ווינר, קוסם, מזליקו. האיש שנופל תמיד עם רגליו על הקרקע.
לאחר שלא הצליח בשלוש מערכות בחירות להקים את הממשלה שלה ייחל, נכנס ראש הממשלה למערכת הבחירות הזו כשהוא מלא חדווה ועזוז. נתניהו חרש את הארץ, חרך את הרשתות החברתיות, לא נח וכמעט לא ישן.
את יהבו השליך הקמפיינר הכי מיומן על החיסונים, ולא היה מקום, אירוע או ריאיון, שבהם לא הזכיר אותם, ויותר מפעם אחת.
“חיסונים, חיסונים, חיסונים”, זו הייתה המנטרה. היה לנתניהו קלף מנצח, כי ברור לכל ישראלי שראש הממשלה באובססיה שלו, ובמחיר ששילמה ישראל לחברת פייזר, הצליח להביא ארצה מספר עצום על חיסונים.
גם ‘הסכמי אברהם’ עם איחוד האמירויות ובחריין שורבבו פה שם לקמפיין, אבל נתניהו ידע שעם כל הכבוד לטיסות לדובאי, מה שמעניין את הישראלים הוא בראש והראשונה בריאותם, והחזרה לשגרה. לא במקרה הוחלט לפתוח את המשק שבועיים לפני הבחירות. תחושת הנורמליות תהיה חזקה וחדשה, ותשפיע על הבוחרים – סבר ראש הממשלה.
•
לנתניהו היו כל התנאים להצליח: פרט לקמפיין החיסונים האנרגטי ותזמון החזרה לשגרה, הוא הצליח בשנה האחרונה לשבור לחתיכות את המפלגה שאיימה בשנתיים האחרונות על המשך כהונתו – כחול לבן. אלטרנטיבה בולטת לא הייתה. הוא גם טרח לא מעט על פיצול הקול הערבי לשתי מפלגות. ולמרות זאת, ההמונים לא נהרו לקלפיות. לא באוטובוסים, לא ברגל, ולא ברכב פרטי.
גם הקלפיות במעוזי הליכוד לא נראו כתמול שלשום. אחרי שנה של סיבוב פוליטי מתיש, כשמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות סובלים מהיעדר תקציב מאושר, ואינם יכולים להניע רפורמות או פרויקטים, מצא עצמו נתניהו בנקודת ההתחלה.
הגוש שבראשו הוא עומד זכה ב-59 מנדטים, אם כוללים בהם את ימינה בראשות חבר הכנסת נפתלי בנט. האיש שניסה במרבית הקמפיין להישאר על הגדר ולהציג עצמו כחלופה לנתניהו, יכול למנות בין שבעת המנדטים שלו, לא מעט בוחרים שהאמינו להבטחתו שהם מצביעים למפלגת ימין שמעוניינת בהחלפת נתניהו, ולא בחבירה אליו.
אם מניחים שבין שבעת המנדטים של בנט, יש שניים-שלושה שמהווים אופוזיציה לנתניהו, הרי שההישג של ראש הממשלה דל עוד יותר. 300 אלף איש שהצביעו ליכוד בפעם הקודמת נמנעו מלעשות זאת בבחירות השבוע.
•
אבל פוליטיקאי מוכשר, מיומן וערמומי כנתניהו, לא ירים ידיים. הוא לא יוותר, כל עוד יש סיכוי שיהפוך את הכישלון להצלחה. כבר ב-2009, כשציפי לבני וקדימה זכו למנדט אחד יותר ממנו, הוכיח נתניהו את כישוריו הפוליטיים ושלח אותה לכמה שנות אופוזיציה, בטרם היא הצטרפה לממשלה שהקים ב-2013.
מאז, כבר חזו לו הסקרים מעת לעת קרב צמוד, אבל עד 2019 הוא הוכיח שכוחו במותניו. חקירות המשטרה וכתב האישום שהוגש נגדו, לא ריפו את ידיו אלא להיפך. הוא ידע לעשות בהם שימוש כדי להמריץ את תומכיו לקלפיות.
לפני שישראל תיגרר לבחירות חמישיות, ינסה נתניהו שני מהלכים כדי להצליח ולכונן ממשלה, על אף שעל הנייר אין לו רוב, ובגוש שלו קיימת התנגדות להקמת ממשלה בתמיכה, או בהימנעות רע”מ בראשותו של חבר הכנסת מנסור עבאס.
נתניהו, שרכש מומחיות בהקמה ופירוק מפלגות, ינסה לאתר שני עריקים מהגוש השני, שיהפכו את הקערה על פיה ויתנו לו רוב של 61, ללא רע”מ. המשימה הזו קשה יותר להשגה, לאחר שחברי הכנסת ראו מה המחיר ששילמו בני גנץ, עמיר פרץ ואיציק שמולי על שהפרו את הבטחותיהם לבוחרים ובפליק-פלק פוליטי הצטרפו לנתניהו.
אם לא יאותרו העריקים, יכול נתניהו להפעיל מכבש לחצים על בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן-גביר שיסכימו להקמת ממשלת מיעוט של 59, בהימנעות המשותפת (בהצבעה על כינון הממשלה). זאת תוך הבטחה שברגע שהממשלה תוקם, יהיו מי שיצטרפו, ותמיכתה הפסיבית של רע”מ תתייתר מאליה.
המהלך האחרון בשרוולו של ראש הממשלה הוא להוביל לבחירות חמישיות, כשהוא ממשיך לעמוד בראש ממשלת המעבר. לא מדובר במהלך אופטימלי מבחינתו של נתניהו, לקיים בחירות כששלב ההוכחות במשפטו מתנהל, וכשרישומם של החיסונים ילך ויתפוגג עד הקיץ.
אבל אחרי 33 שנים בפוליטיקה, מהן 15 בראשות הממשלה, לא כדאי להספיד את נתניהו. יש לו עדיין אפשרות לשלוף שפן מהשרוול, על אף שמספרם של השפנים הולך וקטן.
עכשיו נותר לו עוד קרב אחד אחרון, הקרב של חייו.
• הטור מתפרסם ב’כאן חדשות’