ביהמ”ש העליון דחה היום (שני) את ערעורו של אדם על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר גזר עליו 20 שנות מאסר בפועל וכן פיצויים בסך 325 אלף שקלים, בגין הרשעתו בשורה של עבירות חמורות המיוחד – שביצע באחייניותיו הקטינות על פני תקופה ממושכת של למעלה מ-10 שנים.
איך מתבצעת הזדהות בימי קורונה? • כל המידע שצריך ליום הבחירות
שני ילדים זועקים: “אנחנו רוצים להישאר יהודים!” • פרשה מטלטלת
מחפשים רעיון למנת דג לחג? קבלו עשרות מתכונים למנות של דגים
לא חייבים להיות מתנדב בארגון חירום כדי להציל חיים. גם אתה יכול
‘נגד חיסון ניסיוני, שקרונה’: כמה אנשים הרג הפייק נגד החיסונים?
המערער, בן 60, הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.
בערעורו בפני בית המשפט העליון טען המורשע, כי העונש שנגזר עליו חמור יתר על המידה, וחורג ממדיניות הענישה הנוהגת.
מנגד, טענה המדינה כי יש לדחות את הערעור, תוך שהדגישה את הנזק הרב שנגרם למתלוננות.
ביהמ”ש קבע: “קשה להפריז בסלידה ובפסול הטמונים בעבריינות בתוך המשפחה. הפוגעת בילדים ובילדות רכות בשנים, הנתונים לחסדם של בני המשפחה הבוגרים יותר – פגיעה אשר עשויה להותיר צלקת בנפשם שייתכן שלא תרפא לעולם…
“חומרה יתירה יש במעשיו של המערער לאור העובדה כי מדובר במסכת ארוכת שנים בה נהג לפגוע במתלוננות באופן תדיר. דומה כי ככל שהמערער הרבה לפגוע במתלוננות, כך הפך הדבר לעניין שבשגרה מבחינתו ובאופן זה גזל מהמתלוננות את שנות נעוריהן התמימות”.
עו”ד ענת ארוסי-כהן מפרקליטות מחוז ירושלים, שייצגה את המדינה בביהמ”ש, ועו”ד עמרי כהן מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה שייצג את המדינה בערעור בביהמ”ש העלייון, מסרו בתגובה לפסק הדין: “בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות והותיר על כנו את עונש המאסר הממושך, אשר גם אם לא יכול לבטא עד תום את הכאב ואת מסכת הפגיעה והייסורים שהעביר הנאשם את המתלוננות, פגיעה אשר נותנת את אותותיה גם בהווה, נותן ביטוי לסלידה של ביהמ”ש מהמעשים שביצע.
“את מעשיו ביצע המערער בלי שעצר לבחון מה הוא עולל למתלוננות, תוך שהוא נהג בגופן כבשלו והן שימשו בידיו כלי לסיפוק גחמותיו. נבקש לחזק את ידי המתלוננות ונקווה שההחלטה שניתנה היום תחזק אותן בהמשך ההתמודדות עם השלכות הפגיעה שעברו”.