חז”ל הורו לחשוב: “בשבילי נברא העולם”. הם רצו שתהפוך למגלומן?

אדם אומר לעצמו: מה כוחי לשנות את העולם? הלוא אני אדם יחיד. איזו משמעות יש לפעולה אחת שלי או להימנעות שלי מפעולה? זו טיפה אחת בים.

הרבי מליובאוויטש נהג לצטט בהקשר זה את דברי הרמב”ם הקובע, כי כל אדם צריך שיראה לנגד עיניו את עצמו ואת העולם כולו מונחים על כף המאזניים, והכפות שקולות.

עכשיו כל מעשה טוב, ולו הקטן ביותר, מכריע את העולם כולו לכף זכות.

את תחושת האחריות הזאת העביר הרבי לכל מי שבא איתו במגע – בפגישות אישיות, במכתבים, בהתוועדויות הגדולות. את ההכרה שיש ערך גדול לכל אחד ואחת ולכל מעשה ופעולה. שעל-ידי מעשה אחד אפשר להביא גאולה לעולם כולו.

בשבילי נברא העולם

אחת הדרכים להפנים תפיסה זו היא על-ידי המחשבה – מה יקרה אם כולם יעשו כמוני. צורת חשיבה זו מאירה פתאום באור אחר את משמעות העשייה או אי-העשייה של היחיד.

כשאני משליך פסולת על הקרקע בגן הציבורי, זו אולי שקית אחת יחידה של חטיף, אבל את משמעות המעשה הזה אבין כשאחשוב מה יקרה אם כולם יעשו כמוני וישליכו פסולת בגן. הלוא המקום ייראה מזבלה.

או כשאני נמנע מלהצביע, מתוך מחשבה שאין חשיבות לפתק היחיד שלי, אחד ממיליוני פתקים. אבל אם כל מי שמאמינים באותם ערכים שאני דוגל בהם יעשו כמוני ולא יבואו להצביע – התוצאה ברורה, ומאוד לא הייתי רוצה בה.

באותה מידה הורים שאינם מחסנים את ילדיהם יודעים היטב מה יקרה אם כל ההורים יעשו כמותם. הם לא היו רוצים לחשוף את ילדיהם לסכנת המחלות הנוראות שפגעו בילדים בטרם הומצאו החיסונים.

אבל הם אומרים לעצמם: הרוב מתחסן, אז אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להימנע. וכאן טמון הכשל, כי האדם נדרש תמיד לחשוב מה יקרה אם כולם ינהגו כמוהו.

חז”ל הורו לאדם לחשוב ש”בשבילי נברא העולם”. הם לא התכוונו להפוך כל אחד מאיתנו למגלומן שבטוח כי העולם כולו נברא כדי לנפח לו את האגו… משמעות המאמר הזה היא לטעת בנו תחושת אחריות ומחויבות. לא לומר: הוא יעשה, הוא ינקה, הוא יסדר. לא, אני אעשה, כי הכול תלוי בי.

להיות מנהיגים

את ההכרה הזאת נטע הרבי במעגלים רחבים מאוד. הרב ד”ר יונתן זקס ז”ל, רבה הראשי של בריטניה, הגדיר זאת במשפט קולע: “הרבי לא ביקש ליצור חסידים; הוא ביקש ליצור מנהיגים”. הוא רצה שכל אחד ואחת יחושו שעל כתפיהם רובצת האחריות, ושתפקידם להנהיג, לפעול, ליזום ולחולל שינוי.

מחויבות זו עלינו להפנים בתוכנו ולחנך לאורה את ילדינו. לחוש את המשמעות של כל מעשה שלנו. לא לחשוב שמישהו אחר יעשה את מה שצריך, אלא לנקוט יוזמה ולעשות בעצמנו. שכל אחד ואחת מאיתנו ירגישו כי גורל העם היהודי והעולם כולו מוטל על כתפיהם, ושעל-ידי עוד פעולה טובה אפשר להביא את הגאולה לעולם כולו.