תגליות מסעירות: במערות נחשפו קטעי מגילה מימי בר כוכבא • צפו

וידאו: יניב ברמן, רשות העתיקות

אֵ֥לֶּה הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשׂ֑וּ דַּבְּר֤וּ אֱמֶת֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַׁעֲרֵיכֶֽם׃ וְאִ֣ישׁ אֶת־רָעַ֣ת רֵעֵ֗הוּ אַֽל־תַּחְשְׁבוּ֙ בִּלְבַבְכֶ֔ם וּשְׁבֻ֥עַת שֶׁ֖קֶר אַֽל־תֶּאֱהָ֑בוּ כִּ֧י אֶת־כָּל־אֵ֛לֶּה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖אתִי נְאֻם־ה'”

לא חייבים להיות מתנדב בארגון חירום כדי להציל חיים. גם אתה יכול

‘נגד חיסון ניסיוני, שקרונה’: כמה אנשים הרג הפייק נגד החיסונים?

פסוקים אלו, מספר זכריה פרק ח, טז–יז, התגלו במערת מפלט של יהודים שברחו למדבר לפני כמעט 1,900 שנה.

הפסוקים כתובים על עשרות פיסות קלף במבצע ארכיאולוגי-לאומי אתגרי ומורכב במיוחד, שמנהלת רשות העתיקות במצוקי מדבר יהודה מאז אוקטובר 2017 – זאת במטרה למגר את תופעת שוד העתיקות.

הגילוי ההיסטורי מגיע כ-60 שנה מאז התגלו בפעם האחרונה קטעי מגילה מקראית בחפירה ארכיאולוגית.

בנוסף לקטעי המגילה, הניב המבצע עוד ממצאים מעוררי השתאות; מטמון מטבעות נדיר נושא סמלים יהודיים מימי בר-כוכבא, שלד – ככל הנראה של ילדה, שנקבר כשהוא עטוף בבד ועבר מומיפיקציה, וסל שלם ענק.

המיזם הלאומי לסקירת מערות מדבר יהודה ולחפירה בהן, מתנהל במערות ונקיקי המדבר מאז שנת 2017, ביוזמת רשות העתיקות, בשיתוף עם קצין מטה ארכיאולוגיה יהודה ושומרון במנהל האזרחי, ובמימון משרד ירושלים ומורשת.

היום (שלישי), נחשפות תוצאותיו לראשונה.

מגילות מדבר יהודה כוללות, בין היתר, את העותקים הקדומים ביותר של ספרי התנ”ך. ככאלה, הן נחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20. הקטעים שהתגלו, הנושאים פסוקים מספרי הנביאים זכריה ונחום וכתובים ביוונית, נחשפו בחפירה ארכיאולוגית בשמורת מדבר יהודה, ב”מערת האימה” בנחל חבר, התלויה בין שמים וארץ. המערה שוכנת כ-80 מטר מתחת לראש המצוק, בין תהומות, והדרך אליה כרוכה בגלישה אתגרית.

יובהר, כי הכניסה למערה אסורה והיא מסוכנת למטיילים.

ממצאים נוספים אשר הותירו אחריהם המורדים היהודים שנמלטו למערות בסוף מרד בר כוכבא, היו מטמון מטבעות נדיר ממרד בר כוכבא נושא סמלים יהודיים כגון נבל ועץ תמר, ראשי חיצים וחניתות, אריגים, סנדלים ואפילו מסרקי כינים.

מאז גילוין של מגילות מדבר יהודה, לפני למעלה מ-70 שנה ועד היום, מהוות מערות מדבר יהודה יעד לשודדי עתיקות; האקלים במערות מאפשר השתמרות חריגה של מגילות ותעודות קדומות – נכסי מורשת תרבות בעלי חשיבות עצומה. שודדי המערות תרים אחריהן תוך סיכון חיים, הרס המערות והעדויות ההיסטוריות.

מאז תחילת המבצע סוקרים צוותים של רשות העתיקות, בראשותם של אוריה עמיחי, חגי המר וחיים כהן, באופן שיטתי, כל מערה ונקיק במצוקי המדבר.

צילומים: שי הלוי, יניב ברמן ודפנה גזית, רשות העתיקות

לדברי מנהלי המבצע, ד”ר עופר שיאון, אמיר גנור, ד”ר איתן קליין ופבלו בצר מרשות העתיקות, עד כה, נסקרו כ-80 קילומטר רצופים של מצוקי מדבר יהודה.

המבצע המורכב כלל הפעלת רחפנים והגעה למערות קשות-גישה, תוך שימוש באמצעי גלישה וטיפוס. בנוסף, נערכו חפירות ארכיאולוגיות במערות נבחרות. הסקר המדוקדק, שכלל גם היבטים בוטניים וזואולוגיים, צפוי להאיר את המחקר של מערות מדבר יהודה באור חדש.

עשרות בני נוער וחניכי מכינות הצטרפו לחפירות הארכיאולוגיות, באזורים שאליהם התאפשרה גישה נוחה יחסית. זאת, כחלק ממדיניות ההנחלה של רשות העתיקות, המבקשת לטפח בארץ דור צעיר הקשור למורשתו.

קטעי מגילת תרי עשר היוונית שנחשפו במבצע, נכתבו על ידי שני סופרים שונים. בשימור ומחקר שערכו טניה ביטלר ד”ר אורן איבלמן, וביאטריס ריאסטרה מיחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, שוחזרו 11 שורות כתב, המשמרות חלקית את התרגום היווני לפסוקים טז–יז שבספר זכריה פרק ח.

כמו כן, בקטע אחר, זוהו הפסוקים מספר נחום א: ה–ו’: הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, וְהַגְּבָעוֹת הִתְמֹגָגוּ; וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו, וְתֵבֵל וְכָל-יוֹשְׁבֵי בָהּ; לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ.

השוואה של הטקסט שהשתמר בקטעים החדשים שהתגלו, לטקסט המוכר, מגלה לא מעט הבדלים, חלקם מפתיעים מאוד.

פרט מרגש נוסף הוא, כי למרות שהמגילה נכתבה ביוונית, שהייתה השפה השלטת במזרח האימפריה הרומית – בדומה לאנגלית של היום, השם המפורש נכתב בכתב העברי הקדום, שהיה נהוג בימי בית המקדש הראשון.

בחלק הפנימי של ‘מערת האימה’ ובסמוך לדופן שלה, נחשפה תגלית מדהימה נוספת: שלד של ילד או ילדה עטוף בד, אשר עבר תהליך מומיפיקציה.

תחת שתי אבנים שטוחות, נחשפה גומחה חפורה ובה שלד, וככל הנראה מדובר ילדה. הילדה הונחה בתנוחת עובר והיא כוסתה בבד שעטף את ראשה ואת פלג גופה העליון כמו שמיכה קטנה, כשכפות רגליה מבצבצות החוצה. ניכר היה שמי שקבר את הילדה, עטף אותה ודחק את שולי הבד מתחתיה. ידי הילדה כונסו קרוב לגופה. שלד הילדה והבד שעטף אותו השתמרו להפליא כתוצאה מתנאי האקלים במערה ולמעשה התרחש תהליך של חניטה (מומיפיקציה) טבעית בו העור, הגידים ואף השיער השתמרו בחלקם, על אף חלוף הזמן.

תגלית נוספת, יחידה בעולם הידועה עד כה, נחשפה על ידי בני נוער ממכינת ‘נופי פרת’ באחת ממערות המורבעת שבשמורת נחל דרגה: סל ענק שלם עם מכסה, שאף הוא נשמר באופן חריג הודות לטמפרטורות הגבוהות והיובש הקיצוני השוררים באזור.

ככל הידוע, מדובר בסל הקדום ביותר בעולם שנמצא כשהוא שלם לגמרי, ועל כן חשיבותו עצומה. נפחו של הסל, שנראה כי שימש לאחסון, 90-100 ליטר. הוא קלוע מחומר צמחי, בשיטה שאינה שכיחה בתעשיית הקליעה. הוא נמצא ריק, ורק מחקר עתידי של מעט האדמה שנשארה בתוכו, יוכל לסייע לגלות למה שימש ומה הוטמן בו.

השלד נחקר בימים אלה בהובלתן של רונית לופו מרשות העתיקות וד”ר הילה מאי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ת”א.

הסל השלם הקדום בעולם נחקר בהובלתם של ד”ר נעמה סוקניק וד”ר יניר מילבסקי מרשות העתיקות. השלד והסל תוארכו באמצעות פחמן 14 ע”י פרופ’ אליזבטה בוארטו מהיחידה לארכיאולוגיה מדעית במכון ויצמן למדע.