9 ימים לפתיחת הקלפיות: מחקר מקיף של תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי באוניברסיטת תל-אביב, בדק את עמדות החברה הערבית לקראת הבחירות לכנסת ה-24.
לא חייבים להיות מתנדב בארגון חירום כדי להציל חיים. גם אתה יכול
‘נגד חיסון ניסיוני, שקרונה’: כמה אנשים הרג הפייק נגד החיסונים?
לפי הסקר, קיים צפי לשיעור הצבעה גבוה בחברה הערבית (59.7%). עם זאת, שיעור ההצבעה הצפוי, נמוך מעט מזה שהיה בבחירות לכנסת ה-23 שנערכו במרץ 2020 – אז היו 64.8%, ודומה לשיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-22 שנערכו בספטמבר 2019 – 59.2%.
בהשוואה לנתונים שנאספו בתחילת מערכת הבחירות עולה, כי ניכרת ברחוב הערבי תכונה גוברת והולכת ביחס לכוונות ההשתתפות בבחירות.
על שאלת הצטרפות לממשלה או תמיכה מבחוץ – כמחצית מהנשאלים (46.0%) סבורים שכדי להבטיח הישגים לציבור הערבי, רצוי שמפלגה ערבית תצטרף לכל ממשלה אשר תקום לאחר הבחירות. 18.0% מסייגים את הסכמתם להצטרפות רק לממשלת מרכז-שמאל. 21.3% מהנשאלים מוכנים לכך שמפלגה ערבית תתמוך בממשלה מבחוץ (גוש חוסם), בתמורה להישגים ממשיים לציבור הערבי.
בסך הכל כ-87% מהמצביעים הערבים בעד כניסה לממשלה או תמיכה בממשלה מבחוץ. רק 13.0% סבורים שאין להסכים בשום תנאי להצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה או לתמיכה בה מבחוץ.
לפי הסקר, המצביעים הערבים צפויים להעניק 8.3 מנדטים לרשימה המשותפת (חד”ש-בל”ד-תע”ל) בראשות אימן עודה, 4 מנדטים לרשימה הערבית המאוחדת (רע”מ) בראשות מנסור עבאס, ו-1.6 מנדטים לליכוד בראשות נתניהו. המפלגות מרצ, יש עתיד, ו’מען-יחד’ בראשות מוחמד דראושה, צפויות לקבל מהמצביעים הערבים כחצי מנדט כל אחת.
ומי המועמד המתאים ביותר לתפקיד ראש הממשלה בעיני המגזר הערבי?
בנימין נתניהו מוביל עם 24.9% מהנשאלים ואחריו אחמד טיבי – 14.3%. יאיר לפיד עם 13.9% ואימן עודה עם 11.7%. מועמדים אחרים הם מנסור עבאס (4.7%), גדעון סער (4.6%) ובני גנץ (2.4%). 10% סבורים שאין היום מועמד ראוי לתפקיד ראש הממשלה.
משתתפי הסקר נשאלו מהי הסוגיה החשובה ביותר לטיפול אחרי הבחירות: יישום התוכנית הממשלתית למאבק באלימות (58.6% מהנשאלים), וזאת בצל רמת אמון נמוכה (1.9 בסולם מ-1 עד 5) שהממשלה אכן תיישם את התוכנית.
ומה עם נשים ערביות בפוליטיקה?
רוב גדול – 82.5% מהנשאלים, מסכימים שרצוי שנשים ערביות ימלאו תפקיד מרכזי בעשייה הפוליטית.