תקופת המשבר של התפרצות נגיף הקורונה, והצעדים שננקטו כדי למגר את המגפה ולהפחית את שיעור ההדבקה – סגר, ריחוק חברתי ועטיית מסכות – מאופיינת באי וודאות וחרדה מוגברת.
בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?
החרדה נקשרה עם איכות דיאטה ירודה ועלייה במשקל, מה שעלול להוביל להשמנה, שהינה גורם סיכון לתחלואה חמורה בקורונה ואף מוות.
מחקר שנעשה על ידי ד”ר ורד קאופמן-שריקי, ד”ר אביגייל נברו, פרופ’ אולגה רז, פרופ’ מונה בועז – חוקרות במחלקה למדעי התזונה אוניברסיטת אריאל, ביקש לבחון את הקשר בין איכות הדיאטה לרמת חרדה במהלך המגיפה.
המחקר נעשה באופן מקוון בחתך בינלאומי שהופץ בשבע שפות: ערבית, אנגלית, צרפתית, עברית, איטלקית, רוסית וספרדית.
איכות התפריט הוערך באמצעות הדיאטה הים תיכונית. והערכת רמת החרדה באמצעות שאלות הפרעת חרדה כללית (GAD-7).
במחקר השתתפו 3797 איש, רובן נשים (כ-75%), ההשכלה הממוצעת מעל 18 שנים וכן מרביתם ענו בעברית ובאנגלית.
המחקר מצא, כי כמעט 60% ציינו שתזונתם לפני המגפה היתה בריאה יותר מהתזונה הנוכחית.
כ-54% דיווחו על חרדה קלה לפחות, 25% דיווחו על חרדה בינונית או חמורה יותר.
נמצא כי במצב של חרדה בינונית, דיאטה ים תיכונית עשויה להפחית את הסיכויים לחרדה מוגברת.
המסקנה היא שקיים קשר בין איכות התפריט לחרדה ויש לבחון התערבות לבחינת רמות חרדה והתאמת תזונה בריאה ושיטות להפגת לחץ במקרים של סגר המוני עתידי.