חיסון פעיל וחיסון סביל – מה המשמעות? ומה סוגי החיסונים שיש כיום?
חיסונים הם דבר חשוב מאוד. ידוע כי חיסונים הביאו לכך שמחלות קשות רבות נעלמו. על מנת להבין כיצד פועלים חיסונים ומדוע הם כל כך חשובים, כדאי להבין איך עובדת מערכת החיסון.
תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן עלינו מפני חדירה של גורמי מחלה כגון: חיידקים, מזיקים ונגיפים שונים הקרויים גם: פתוגנים. מערכת החיסון מורכבת מזרוע מולדת וזרוע נרכשת.
במה בעצם מדובר ומהם סוגי החיסונים שיש כיום, כל זאת ועוד תוכלו לקרוא במאמר הבא.
זרוע מולדת וזרוע נרכשת במערכת החיסון – במה מדובר?
הזרוע המולדת פועלת באופן ראשוני לאחר המפגש עם הפתוגן. היא מנסה להקשות על החדירה של הפתוגנים ולהפחית את יכולת ההתרבות שלהם בגוף. הפעולות שלה אינם ספציפיות ועל כן, הסימפטומים שמרגישים כתוצאה מהפעילות המדוברת לא ממוקדים. הפעלה של זרוע זאת יכולה לגרום לתופעות מערכתיות וכלליות כגון: חום, חולשה, כאבי שרירים ועוד.
הזרוע הנרכשת אחראית על היכרות ספציפית עם הפתוגן. היא יכולה לפתח זיכרון חיסוני באמצעות יצירת נשק ספציפי נגד הפתוגן. המידע הגנטי שיש בתאי הזיכרון מכיל הוראות להתמודדות עם כל פתוגן באופן ספציפי וכאשר פתוגן מסוג ספציפי מתרבה, הזרוע הנרכשת יוצרת שבט של תאים שמטרתם היא להתמודד עם הפתוגן המסוים בצורה ממוקדת.
אחד מהכלים המוכרים של הזרוע הנרכשת הוא הנוגדן. מדובר על חלבון שמופרש מתאי חיסון מסוימים ומסוגל להיצמד לפתוגן באופן מאוד ספציפי ולהפריע לו לפעול.
לאחר שמערכת החיסון ממגרת את הפתוגנים, הזיכרון החיסוני נשאר ועל כן, בפעם הבאה שהגוף יתקל באותו הפתוגן כבר יהיו תאים קיימים בגוף להתמודדות איתו והם ימגרו אותו באופן מיידי וממוקד מבלי לערב את שאר המערכות בגוף ועל כן, לא נרגיש בכלל חולים.
מהו חיסון?
חיסון הוא דרך לייצר בגוף הגנה מפני הפתוגנים המדוברים מבלי שיהיה צורך לחלות במחלה.
כיום ניתן למצוא שני סוגי חיסונים: חיסון פעיל וחיסון סביל. מטרת החיסון הפעיל היא לאפשר לגוף לייצר זיכרון חיסוני בעצמו מבלי שהוא יחלה על ידי הזרקת חלק מסימני ההיכר של הפתוגן, סוכרים או חלבונים שמהווים חלק מהמבנה שלו, באמצעות פתוגן מוחלש או באמצעות פתוגן שלם מומת.
כל אחת מהשיטות תביא לכך שמערכת החיסון הנרכשת תפעל לצורך הכרות עם מרכיב הפתוגן ויצירת זיכרון חיסוני שיגן על הגוף.
החיסון הסביל לעומת זאת כולל נוגדנים מוכנים נגד הפתוגן אשר דועכים תוך שבועות בודדים ולכן, הם יכולים לספק הגנה זמנית בלבד. חיסונים סבילים לרוב ניתנים לאחר חשיפה אפשרית לגורם מחלה כלשהי, במקרים שבהם אין מספיק זמן לתת חיסון פעיל ולהמתין עד שמערכת החיסון תייצר את הזיכרון החיסוני באופן עצמאי.
במקרים מסוימים החיסונים הסבילים יתנו לאנשים שבשל פגיעה או מחלה כלשהי אינם מגיבים לחיסונים פעילים.
למה החיסונים גורמי לתופעות לוואי?
מרבית החיסונים לא גורמים לתופעות לוואי, אולם כאשר הם כן גורמים לתופעות לוואי זה בשל הסיבה שהם מפעילים את מערכת החיסון ובשל כך, מופעלת גם התגובה המולדת שאיננה מבחינה באופן ספציפי בסוג הפולש ולכן גם לא תהיה ספציפית.
בחלק מהמקרים תופעות הלוואי יכללו תופעות מערכתיות שונות כגון: עצבנות, ישנוניות, עליית חום ותחושה רעה כללית. לא מדובר בתופעות מסוכנות בניגוד לתופעות שמופיעות בשל מחלה.
ישנה חשיבות מהותית מאוד להתחסנות של כלל האוכלוסייה או לפחות של מרבית האוכלוסייה וזאת בכדי להגיע למצב של מיגור מחלות קשות מאוד לחלוטין ושמירה על בריאות הציבור. לכן, בין אם מדובר על חיסון פעיל ובין אם מדובר על חיסון סביל, כאשר יש צורך, חשוב להתחסן.
מידע נוסף על סוגי החיסונים השונים תוכלו למצוא באתר “חיסון וידע” שנועד לתת מידע איכותי ומהימן בנושאי החיסונים השונים.
תגובות
אין תגובות