לפני כמה חודשים קבעה א’, תושבת הצפון שעלתה ארצה לפני 27 שנה מרוסיה, להינשא עם בחיר ליבה, בשעה טובה ומוצלחת.
בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?
אלא שאז הייתה לו בקשה קטנה: שא’ תעבור הליך של בירור יהדות, כדי שהשניים יוכלו להינשא כדת משה וישראל. בהליך זה הדיינים צריכים לקבוע האם א’ יהודייה או שמא יהדותה מוטלת בספק.
על מה שקרה אחר כך מספר שמעון איפרגן באתר ‘מאקו’:
א’ הסכימה לבירור כדי לקבל אישור מעל לכל ספק כי היא יהודייה, ויכולה להינשא בחתונה יהודית. שכן, כאשר היא עלתה לארץ, האם הציגה תעודת המאשרת את יהדותה, והיא ובתה קיבלו לאור המסמכים מעמד של עולים חדשים, על כל המשתמע מכך.
כעת, עם פתיחת ההליך היא מסרה לדיינים את כל המסמכים הרלוונטיים, המצביעים על כך שהיא יהודייה ארבעה דורות לאחור.
הדיינים שלחו את המסמכים ללשכת הקשר ‘נתיב’. לאנשי המרכז יש קשרים במדינות חבר העמים לשעבר והם יכולים לאמת את יהדותם של עולים חדשים. בנוסף נשלחו התעודות לחוקר מז”פ.
ואז התרחשה הדרמה הגדולה.
על פי בדיקת ‘נתיב’ תעודת היהדות של הסבתא רבא של א’ זויפה ומכאן השתלשלות האירועים אשר חושפת שהיא אינה יהודייה.
בנוסף, במהלך הדיון, העיד חוקר במעבדה לזיהוי פלילי, שבדק לבקשת בית הדין הרבני את מסמכיה של הכלה ואימה – והגיע לכלל מסקנה שיש חשד שהם מזויפים או לא תואמים את המציאות.
בסופו של דבר הומלץ ב’נתיב’ למשרד הפנים לשנות את סעיף הלאום מיהודייה לנוכרייה.
לא עזרו טענותיה של א’ שאמרה כי כל חייה גדלה כיהודייה וכי כמה מבני משפחתה נרצחו בשואה.
הדיינים ששמעו את כאבה של א’ ובני משפחתה שהעידו בבית הדין, אבל קבעו – שבועיים לפני החתונה: מוצאה של אימה אינו יהודי, ולכן לפי ההלכה היא אינה יהודייה.