לאחר ידיעות בתקשורת אשר דיווחו כי למעלה מ-20% מהצוותים הרפואיים בישראל טרם חוסנו בפני הקורונה – עולה השאלה: האם מותר לחייב רופאים, אחיות ושאר אנשי צוות רפואי לעבור חיסון בטרם יותר להם לטפל בחולים?
כרטיסים לרכישת מזון: מתי יחולק? מי זכאי לסיוע? כמה כסף מקבלים?
בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?
עו”ד דוד פייל, מומחה לרשלנות רפואית, וראש משרד עורכי הדין פייל ושות’ עונה על השאלה המסקרנת: האם יש לחייב אנשי צוות רפואי להתחסן?
לרופא, כמו לכל אדם אחר, קיימת החובה לנהוג בסבירות. מי שלא נוהג בסבירות הוא רשלן. מי שרשלן וגורם נזק, צריך לפצות כל מי שנפגע מרשלנותו.
במקרה של התחסנות צוות רפואי, הבסיס הזה נהיה מורכב יותר. אם הרופא, או כל איש צוות רפואי אחר, יגרום נזק וידביק מטופלים בקורונה, פתוחה הזכות בפני אותם מטופלים לתבוע את בית החולים על הנזקים שנגרמו להם (חקירה אפידמיולוגית פשוטה יכולה להצביע שמקור ההדבקה הוא בצוות הרפואי).
במקרה שכזה, חברת הביטוח המבטחת את הרופא באחריות מקצועית, או זו המכסה את הסיכונים הביטוחיים של בית החולים, תסרב, ובצדק, לכסות את הנזקים.
טענתן תהיה: מדוע לא פעלתם מספיק על מנת לחסן את הצוות שלכם?
לכן, בהחלטת איש צוות רפואי שלא להתחסן, הוא יוצא למעשה מגדר הביטוח – ועלול לשלם מכיסו לכל מי שיתבע בעתיד את בית החולים על נזקים מרשלנותו זו.
המעסיק גם יכול לטעון, שאם עובד אחר יידבק, ויגיש תביעה להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי (המל”ל) – הדבר יכול לפתוח פתח בפני המל”ל לתבוע את אותו עובד, בגובה הגמלה שתשולם לעובד שנפגע (שיבוב).
לכן, בית החולים בהחלט יכול להזהיר אנשי צוותים רפואיים, על כך שבכל נזק שייגרם לבית החולים, לעובדיו ולמטופליו, בגלל סירוב ההתחסנות – נזקים אלה יוטלו על סרבני ההתחסנות עצמם.
בית החולים גם יכול לחייב אנשי הצוות כאלה לחתום על התחייבות לפיה הם יישאו בכל הנזקים הללו. לחלופין ניתן להוציא לחופשה כל עובד שמסרב להתחסן, או לאפשר לאותם עובדים לא מחוסנים לעסוק רק במחקר ולמלא דוחות, ולא לבוא במגע עם מטופלים או עובדי בית החולים.