דיון מוזר בבית המשפט: האב בן ה-93 הסתכסך עם בנו בן ה-71

כששני הניצים הם אב ובנו: סכסוך מוזר בין אב בן 93 לבנו הבכור בן ה-71 הגיע לבית המשפט שפסק בסופו של יום לטובת הבן. האירוע ופסק הדין פורסמו באתר המשפטי ‘פסק דין’.

הסיפור החל עם התאלמנותו של האב וסיועו של בנו בענייניו הכלכליים.

אלא שאז טען האב כי הבן נטל כספים מהחשבון וגזל אותו. הבן מאידך הגיש תביעה נגדית בה דרש תשלום על שעות הטיפול הרבות שהשקיע באב.

האב סיפר כי עד לאוקטובר 2010 ניהל חשבון בנק בו צבר חיסכון בסכום העולה על 150,000 שקל. באחד הימים בנו התפרץ עליו והודיע לו כי אם הוא רוצה את המשך העזרה שלו יהיה עליו להעביר את חשבון הבנק לסניף הסמוך למקום מגוריו.

מאחר שהיה תלוי בסיוע הבן הוא הסכים. במקביל על רקע מצבה הפיסי של הדירה שלו עשה מאמצים לעבור לגור ליד בנו.

באותה תקופה הצהיר בפניו בנו כי יש קונה לדירה שלו תמורת 200,000 שקל. כעבור ארבע שנים גילה כי בפועל הדירה נמכרה תמורת 355,000 שקל.

מבלי להיכנס ליתר פרטי הסיפור, הבן טען כי מדובר בכפיות טובה ובמקום לשלם ולהודות לו על פועלו ונתינתו במשך שנים כה רבות להוריו, הוא מוצא עצמו מואשם בהאשמות שווא פוגעניות ומשפילות של גזל וגניבה.

הוא הדגיש כי מעולם לא פגע ולא הפר את אמונו של אביו והוא מצר על כי יש מי שמנצל בצורה צינית את גילו של האב ואת זכרונו הכושל על מנת להכניס לראשו מחשבות שווא.

במקביל הוא תבע דמי טיפול ושירות בסך 289,788 שקל על הסיוע הצמוד והשוטף שהעניק להוריו.

פעל בתום לב

השופטת עפרה גיא מבית המשפט למשפחה באשדוד קבעה בין היתר, כי הטענה שהבן משך מחשבון הבנק סכומים ללא הסכמתו של האב אינה מתיישבת עם יתר הגרסאות שהעניק.

השופטת קבעה עוד כי האב לא הוכיח כי נשא בפועל בהוצאותיו השוטפות ומהעדויות עולה שהבן הוא אשר נשא בהוצאות אלה בפועל מהכספים הנוספים שהיה מושך מידי חודש מעבר לסכום של 2,000 שקל שהועבר לאב.

ביחס לדירה כתבה השופטת כי לא הוצגה כל ראיה הקושרת את הבן לפער בין סכום המכירה לסכום שהועבר לאב וכי מדובר בעסקה שרב הנסתר בה על הגלוי.

בית המשפט דחה גם את תביעת הבן כלפי אביו.