לפי מחקר של מרכז טאוב, שנערך על ידי פרופ’ אלכס וינרב, היקף מקרי המוות בישראל עלה בשנת 2020 בכ-7%, ובהתחשב בצמצום הטבעי שהיה צפוי בתמותה, הרי שלמעשה חלה עלייה של כ-10%.
בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?
לפי המחקר, ישראל הצליחה יחסית להגן על האוכלוסייה המבוגרת שלה.
במחקר נכתב עוד, כי שיעורי ההידבקות והתמותה הגבוהים בקרב החברה החרדית והחברה הערבית הביאו לעלייה משמעותית יותר של תמותה עודפת באוכלוסיות אלו – ולירידה חדה יותר בתוחלת החיים שלהן.
במחקר נכתב עוד, כי הנתונים הקיימים לא מאפשרים לאמוד במדויק את ההשפעה לפי קבוצות אוכלוסייה במשך כל השנה, אולם עולה מהם כי כמחצית מסך כל הנדבקים בקורונה בקרב בני 65 ומעלה עד אמצע חודש אוקטובר היו מהאוכלוסייה החרדית, ושיעורי התמותה מסיבות הקשורות לקורונה בקרב חרדים היו גבוהים פי ארבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית.
עוד עולה מהמחקר, כי מסוף יולי עד אוקטובר עלתה התמותה לרמה שלא נצפתה בעונה זו מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת. מדובר בעלייה משמעותית אך נמוכה מאשר מדינות אחרות (למשל 18% בארה”ב, שבה שיעורי התמותה היו גבוהים מישראל גם לפני מגפת הקורונה).
המחקר מראה, כי לאורך החודשיים הראשונים של השנה, שבהם טרם התגלו מקרי תחלואה בקורונה בישראל, היו שיעורי התמותה הנמוכים ביותר אי פעם, עם ירידה של 7% לעומת אותה התקופה בשנים 2017–2019.
השפעת הקורונה החלה להיות מורגשת מסוף חודש מרץ, ובמיוחד מתחילת יולי ועד סוף ספטמבר.
בין “גלי” התחלואה חזרו שיעורי התמותה לרמות נמוכות מכפי שהיו בשנים 2019-2017.
בסך הכל, שיעור התמותה העודפת בישראל התגלה כנמוך מהצפוי לפי דפוסי ההידבקות של הישראלים בנגיף הקורונה. משמעות הנתונים היתה ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים בלידה וירידה של כמעט שלושה חודשים בתוחלת החיים בגיל 65.
“יש לזכור כי גם מגפת השפעת בשנת 2015 הורידה את תוחלת החיים ברוב מדינות אירופה ביותר משלושה חודשים, גם במדינות עם מערכות בריאות טובות”, הסביר פרופ’ וינרב. “ירידה של כחודשיים בתוחלת החיים ב-2020 בגלל הקורונה היא ירידה מתונה יחסית”.