אלה הנהלים החדשים של ‘בית המלון למיוחסים’ בהילולא במירון
1.
חג הפסח אמנם טרם הגיע, אבל העלייה אל ציון הרשב”י במירון בל”ג בעומר כבר מעסיקה את מי שאמונים על ארגון יום ההילולא.
בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?
בשנה שעברה, בשל מגבלות הקורונה, התגלו אי סדרים רבים, עד שהנושא הגיע אל פתחו של בית המשפט המחוזי בנצרת – בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, שגם אמר את דברו.
תחילה, נתאר את הבעיות – והן מתחלקות לשנים.
האחת: שטח שאמור לשמש לעלייה לציון וירידה ממנו, אולי אפילו להוות אזור הדלקה, הופך למעין ‘בית מלון שדה’ עבור כ-25 משפחות בלבד, הנהנות משליטה בלעדית של הקרקע, לשימושם האישי, ‘און דה האוז’ על חשבון המדינה, כולל חיבור פיראטי לחשמל ולמים – גם זה על חשבון ‘הברון’.
עד היום לא היה סדר בתחום. יש שמועות כי היו קודקודים שניצלו את המתחם כדי להיטיב עם אנשים שחפצו ביקרם. לא עוד.
העתירה שהוגשה בשנה שעברה שמה לכך קץ.
העותר היה אהרן (אהרל’ה) יקטר. העתירה הוגשה נגד מנהל מקרקעי ישראל-נצרת, ‘המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים’, הרב ישראל דרעי, הרב שמואל רבינוביץ יו”ר ‘ועדת החמישה’, משטרת ישראל ואהרון יפרח.
בא כוח הצדדים אמר: “על פי המלצת בית המשפט מוסכמת עמדה לפיה המשיבה 2 (המרכז למקומות הקדושים. ש.ר.) תפרסם מבעוד מועד, בפרק זמן סביר לפני הילולת לג בעומר תשפ”א, קריטריונים להקצאת מתחמים למשפחות בתוך מתחם המשפחות שבמירון, והמשיבה תפעל כי הקריטריונים יעמדו באמות המידה של כללי המנהל התקין, לרבות הקצאה באופן שוויוני ושקוף והם יתנו הזדמנות למשפחות נוספות העומדות בקריטריונים שייקבעו, לקבל הקצאה במתחם, בכפוף לכללים שהמשיבה תקבע”.
עוד סוכם, כי הקריטריונים יובאו מבעוד מועד לאישור היועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת. “לפנים משורת הדין לטעמנו נדאג לכשיפורסמו הקריטריונים להעבירם לעותר באמצעות בא כוחו עו”ד מאוז אופיר”.
ההבנות קיבלו תוקף של בית המשפט.
כלומר, השנה יקבלו את השימוש המתחם מי שיעלו בהגרלה, שתהיה לכאורה מאורגנת ומסודרת.
2.
אבל, זו לא כל הבעיה.
האינטרס הציבורי הוא שנכסי המדינה ישמשו את כלל הציבור, ולא רק את מי שעולה בהגרלה. אם אני ואתה רוצים להגיע למירון בל”ג בעומר, כבר מחג הפסח, לא מאפשרים לנו להציב שם אוהל ולשכן את משפחתנו. מדוע? כי ישנן משפחות ספציפיות שמציבות שם אוהל, ויושבות על שטח ציבורי.
לסיפור הזה הוגשו התנגדויות רבות. מטבע הדברים רוב הפונים אינם אנשים שיפנו לבתי המשפט.
הנה לשון אחד הפונים, שפנה לפני מספר ימים (ב-15/2/21), במכתב שכותרתו: “משפחות על חשבון סיכון חיים לרבבות!”
וכך נאמר במכתב, שהגיע לידי חרדים 10: “טעות חמורה בשיקול הדעת ובהתנהלות, עלולה חס ושלום לסכן רבבות משתתפים בחגיגות ל”ג בעומר במירון, רק בשל הקיבעון הנועל אנשים במשבצת של ‘דאגה’ כפייתית ל-25 משפחות.
על צלע ההר ליד ציון רשב”י במירון, מתקהלים מדי שנה רבבות אנשים לחגוג את ההדלקות הקהילתיות השונות. ידוע ומפורסם שיש שם צפיפות נוראה המגיעה עד סכנת נפשות, וחיוני להרחיב מתחמי ההדלקה.
אולם הגורם הרשמי, קרי: ‘המרכז הארצי למקומות קדושים’, נעול על המשך אספקת מקום ל-25 משפחות, לצורך הצבת אוהלים.
הטיעון שבו מנפנפים הוא, כי מדובר כביכול במנהג קדום, ויש לאפשר המשכו.
לפני הכול, נכון היה לקבוע, כי אין כוחו של מנהג זה יפה בפני פיקוח נפש של רבבות. השטח עליו מוקמים האוהלים בחסות ‘המרכז הארצי למקומות קדושים’, אמור להיות המקום שאליו יורחבו מתחמי המוני החוגגים. אין מי שיכול להחליט לסכן חייהם של רבבות בהמשך דחיסתם למתחם מוגבל. אין מי שיוכל לומר ‘ידינו לא שפכו את הדם הזה’, אם חס ושלום יארע מה שכולם מתפללים שלא יארע.
נדגיש כי הצפיפות האמורה, היא בשנים כתיקונן. שלא לדבר על תקופת נגיף, בה מצטרפת גם סכנת הידבקות, ככל שתתקיימנה התקהלויות.
ולעצם הטענה אודות המנהג.
אין חולק שלא מדובר במנהג עתיק יומין. לפני עשרות שנים, היו נוהגים יהודים להגיע למירון לרגל ל”ג בעומר. בימים ההם לא היו אפשרויות אירוח במירון, לא צימרים ולא דירות להשכרה ולא מתחמי ישיבות ומתחמים מאולתרים. כי על כן, מי שרצה בכל זאת להגיע למירון, נאלץ לתקוע יתד לאוהלו.
מירון שינתה פניה והפכה בעשרות השנים האחרונות לאתר אירוח המוני ענק. מוצעים בה צימרים למכביר. לקראת ל”ג בעומר משכירים בה בעלי ענין עסקי מתחמי ציבור וישיבות, עם חדרים ללינה. אפילו לולי תרנגולים מנוקים ומוסדר בהם אירוח לרבים.
כי על כן, החפץ להתארח במירון בכל עת ובהדגשה על ל”ג בעומר, יכול לעשות זאת, תמורת תשלום.
אם אכן נחוש ‘המרכז הארצי למקומות קדושים’ לקיים את מה שהוא רואה כמנהג, ניתן להפנות את 25 המשפחות לכל סוגי פתרונות האירוח הזמינים במירון.
זאת ועוד: אם מנהג הוא – ייפתח לכולם. אין שום סיבה ש-25 משפחות יקבלו אירוח חינם, על פני רבבות חוגגים אחרים, הנאלצים לשלם במיטב כספם עבור האירוח במירון, איש איש ברמת האירוח אשר בחר.
היושר והצדק, הבטיחות ושלום הציבור, מחייבים להפסיק להקצות את השטח הקרוב לציון הקדוש, לקומץ משפחות, על חשבון רבבות. אם רוצים בכל זאת, ניתן להקצות עבורם מקום אחר, שלא יבוא במקום צרכי הרבים, לא על חשבון סיכון ההמונים, וכמובן בצורה שוויונית”.
עד כאן לשון המכתב, שכאמור לא הבשיל לכדי עתירה לבית משפט. אך המכתב הזה הוא פה לרבים, שפנו במילים דומות.
3.
באשר לאופן הקצאת המתחם השנה, נראה שיהיה שיפור בכך שהוא יחולק בצדק ובהגינות, ולא כל דאלים גבר.
הנה נוסח הנהלים, ותחילה רקע:
“במשך שנים רבות נהגו משפחות לשהות בסמוך לציון הרשב”י החל מסמוך לאחר חג הפסח ועד לאחר הילולת ל”ג בעומר.
על מנת לאפשר את שימור הנוהג, גיבש המרכז הארצי נוהל להסדרת אופן הקצאת המקרקעין למשפחות”.
ראשית, מספר מתחמי ההקצאה למשפחות עומד השנה על 24 מקומות בלבד (המספר כפוף לשינויים).
מקבלי ההרשאה יהיו חייבים לעמוד בתנאי הרישוי שתקבע משטרת ישראל וכן בנהלים עליהם יחתמו. “מודגש כי המתחם מיועד למשפחות אשר בכוונתן לשהות ברציפות בסמוך לאתר הרשב”י, בכל תקופת ההקצאה. תקופת השהייה במתחם המשפחות תחל החל מ-14 ימים לפני מועד ההילולה ותסתיים עד 5 ימים לאחריה.
אין למשפחה זכות לקבל מתחם יותר מאשר למשפחה אחרת.
על הפונה להשתתף בהגרלה, להתחייב להפקיד סכום פיקדון שיוודא את שמירת הנהלים והוראות המשטרה על ידו.
כאמור, חלוקת המתחם תיעשה בהגינות, בהגרלה.
כרטיסים לרכישת מזון: מתי יחולק? מי זכאי לסיוע? כמה כסף מקבלים?
כנסו: ההרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין
רק לכאורה, נדגיש. שכן, תופתעו, יש מי שעדיין מנסים לשנות את הקריטריונים שנקבעו…
ובכל מקרה, עדיין נותרה בעינה השאלה המרכזית: האם נכון לממן על חשבון המדינה שהייה של 24 ‘נבחרים’, בעוד השטח אמור לשרת את כלל העולים למירון.
-
איפה ההיתם עד היום ??? ?? מה נזכרתם? כואב לכם שאלו משפחות מזרחיות??מדובר במ ס ו ר ת של משפחות המגיעות למירון שנים רבות עוד מקום המדינה הרבה לפני ההדלקות של החסידים שמשתלטים על על חלקה טובה .
-
איפה ההיתם עד היום ??? ?? מה נזכרתם? כואב לכם שאלו משפחות מזרחיות??מדובר במ ס ו ר ת של משפחות המגיעות למירון שנים רבות עוד מקום המדינה הרבה לפני ההדלקות של החסידים שמשתלטים על על חלקה טובה .