התחלואה מנגיף הקורונה, והמספרים שאיכשהו מסרבים לרדת, מובילים גופים רבים במדינה להושיט יד ולנסות לעשות הכול, כדי לעודד אנשים לצאת ולהתחסן. שכן, זו התקווה היחידה בכל הנוגע לעצירת המגיפה.
לעיר מגורי, מודיעין עילית, הם עוד לא הגיעו. אבל יש אנשים שכבר זכו לראות בימים האחרונים, מיזם מקורי ומעניין: שיירות עידוד החיסונים.
זהו, כמובן, רק חלק קטן מהקמפיין הגדול לעידוד ההתחסנות – קמפיין שעלה בכל כלי התקשורת החרדיים.
בשיחה עם דני כהן, קצין ההסברה לחברה הדתית-חרדית ב’פיקוד העורף’, הוא מספר איך נולד המיזם וכיצד הוא עובד.
“אנחנו כרגע בעיצומו של מסע הסברה מאד גדול, שכולל הסברה בתקשורת החרדית, פנייה לציבור מעל לוחות המודעות. אנחנו עומדים בקשר עם ראשי רשויות במגזר החרדי והדתי”, הוא מספר.
מאיפה זה בא? אז ככה: “לפני כשבועיים-שלושה, כשהתחלנו לחשוב מה אנחנו עושים עם חיסונים במגזר החרדי, ניתחנו את המצב, איך מתמודדים, ואז הגענו לאסטרטגיה המעניינת”.
בגדול, פיקוד העורף עובד ופועל מול הרשויות המקומיות, הוא ה’מומחה’ בתחום. “אנחנו חיים בתוך השטח, זו מהות פיקוד העורף. יש את היקל”ר, יחידת קישור לראשות, והיא קיימת בכל ראשות גם בלי קשר לקורונה. היא קיימת למעשה מאז שפיקוד העורף קיים. כי זה גוף שמסייע לאזרחים ומחובר כל הזמן לתשתיות האזרחיות.
“הפיקוד יודע לעבוד עם הרשויות המקומיות. לכן, מטבע הדברים, אנחנו מעורבים כל הזמן במה שקורה ברשויות השונות. בנושא הקורונה זה בא לידי ביטוי באופן הכי בולט שאפשר”.
• היחידה הזו יודעת לעבוד, מן הסתם, גם מול מגזרים אחרים, לא רק חרדי.
“ברור. בחרדי, בקרב דוברי אתיופית, דוברי רוסית, באוכלוסייה הדתית ועוד”.
עם פרוץ הקורונה הוקם בפיקוד העורף ‘דסק דתי חרדי’. “כלומר, פיקוד העורף תמיד טיפל גם בדתי וגם בחרדי. זה לא שלא עשו, אבל מבחינת משאבים, לא הייתה יחידה ספציפית. לא היה דסק לכל מגזר. הקורונה הביאה את הצורך, ומטבע הדברים גם את המשאבים, והמהלך הארוך של הקורונה לימד אותנו המון דברים. איך לטפל ברגישות ובנחישות, איך להתמודד עם כל ציבור וציבור.
צילום: יחיאל גורפיין, דוברות איחוד הצלה
“הדסק מטפל בצורה הכי מקצועית בהעברת המסרים לציבורים האלו – הדתי והחרדי. עושים את זה לאורך כל הדרך, מתחילת הקורונה. אבל בשבועות האחרונים צף ועלה נושא החיסונים, והתיישבנו לחשוב איך מתמודדים. איך עוזרים למשרד הבריאות להוריד את הביצוע אל השטח, ומבחינת הדסק שעליו אני אחראי, לציבור הדתי והחרדי.
“הניתוח היה מעניין: יש קבוצה, שאני מעדיף לחשוב שהיא שולית, קבוצת מתנגדי החיסונים ומפיצי ה’פייק ניוז’. עם הקבוצה הזו, כך החלטנו, אין לנו כרגע אנרגיות ורצון להתעמת ולהתמודד. אנחנו בחרנו לטפל דווקא בקהל הגדול, זה שהחליט לשבת על הגדר. מימין ומשמאל את בטח שומעת חרדים שאומרים ‘בוא נחכה’. או ‘מה אני צריך לרוץ להתחסן’.
“ואת הקהל הזה, שהוא קהל מאד גדול בתוך הציבור החרדי, החלטנו לקחת כקהל יעד שאותו נדחוף קדימה, להתחסן.
“איך עושים את זה? פתחנו בקמפיין שאומר, מול ה’שב ואל תעשה הזה’ ‘קום ועשה’. הוצאנו כרזות, באנרים – הכול עם ה’עשה’ הזה. כי ‘שב ואל תעשה’ נחמד כשיש לך פריבילגיה. אבל כשמדובר בנושא שהוא הצלת חיים – רוץ ועשה.
“בסיפור הזה של החיסונים, כל יום נוסף של המתנה עולה לנו באלפי נדבקים ויש לכל יום המתנה כזה ‘תג מחיר’. כדי לבסס את המסר הזה יותר חזק, אמרנו בוא ניקח את הצעד הזה קדימה, גם לרוחב וגם לעומק. מצאנו, שהדרך האסטרטגית הכי טובה זה לקחת את ארגוני ההצלה החרדיים ‘איחוד הצלה’ ו’זק”א’ שהתבוננות בהם ובפעילותם מבהירה מהי המשמעות של ‘זמן שווה חיים’. אנחנו, אגב, עובדים איתם גם בשוטף, ולא רק במיזם הנוכחי. לכן, אך טבעי היה שיתוף הפעולה הנוכחי.
“אופנוע עם צ’קלקות טס במהירות, כשכל המטרה שלו היא להספיק להגיע חמש דקות לפני האמבולנס, כי זו שאלה חיים ומוות. על שני ארגוני החירום החרדים הושבנו את המסר שאומר, ‘בהצלת חיים ממהרים’. הם גם עוזרים לי להעביר את המסר בראייה אסטרטגית, וגם מחוברים בעומק של הקהילות”.
והמסר הוא: אני ממהר להציל חיים – גם אתה יכול, לך תציל חיים.
בימים האחרונים הם דוהרים בשיירות, כשעל המכוניות ועל האופנועים שלהם מדבקות שעליהן מוטבע המסר, ברור וחד. “כדי להעמיק את המסר, שהוא קודם כל על האופנועים והמכוניות שלהם, שילבנו את המסרים והסלוגנים גם בכל המדיות החרדיות. זה בנוסף לשיירות בערים. היו שיירות בירושלים, בדרום, מתוכננות שיירות בצפון, בבני ברק, במודיעין עילית.
צפו בשיירה
“אנחנו מדברים על שיירת רכבים שכוללת רכבים צבאיים של פיקוד העורף, ולצידם אמבולנסים ורכבים ואופנועים – גם של ‘איחוד הצלה’ וגם של זק”א. ועליהם, מדבקות ודגלים, תוך הפעלת סירנות בקולי קולות.
“זה עושה באזז ענק. אנשים יוצאים למרפסות, מציצים מהחלונות. ומרגישים שזה מניע, דוחף קדימה”.
• יש פידבק של נתונים? כלומר, עשית כזה סיור, נרשם גידול במספר המתחסנים בשכונה? בעיר?
“לא בדקתי, אבל מעניין לבדוק. פידבקים יש כל הזמן. לדוגמה: בירושלים, הסתובבנו, הגיעו אנשים לדבר עם יהודה משי זהב. משי זהב שאל יהודי: ‘התחסנת?’ אמר ‘כן’. ‘המשפחה שלך?’ ‘יש 2 שלא התחסנו’, הוא ענה.
‘אז תרים להם טלפונים’, הוא אמר.
‘צודק’, השיב לו היהודי, ורץ להתקשר.
“בא עוד יהודי, סיפר ש’יש לי גיס שלא רוצה להתחסן, דברו איתו’. יש תחושה של ‘יאללה בואו נגמור עם זה’. וזה מניע להוציא אנשים מהתרדמת. ולשם בדיוק כיוונו”.
אז בימים הקרובים הם מתכננים להפתיע עוד ועוד שכונות חרדיות, ערים חרדיות, בתקווה שיצליחו להביא לגידול מעודד במספר המתחסנים.