1.
המראות הקשים של אלפים הצועדים בשולי הכבישים לירושלים, ביניהם משפחות עם ילדים רכים ותינוקות בעגלות, תוך סיכון חיים ממשי, מזכירים לחרדים רבים מראות מימים אפלים.
איפה חברי הכנסת החרדים? זעמו כולם. ובכן, איפה הם באמת היו?
נבירה בקבלת ההחלטות מעלה תמונת מצב מייאשת: ביום חמישי התקיים דיון מכריע על פורים. ללא ספק מועד מאוחר מדי בכדי לקיים דיון על נושא כה חשוב, שבכלל צריך היה להתקיים בתחילת השבוע. אבל עזבו רגע את הפרט (החשוב) הזה. בדיון השתתפו כל הבכירים: פרויקטור הקורונה פרופ’ נחמן אש, סגן שרת התחבורה אורי מקלב, אנשי המל”ל, אנשי משרד הבריאות ונציגי המשטרה.
בשיחה שקיימתי עם אחד מהמשתתפים בישיבה – הוא מספר: “דיברו בדיון על הסכנה שבמסיבות בריכוזים החילונים, בתל אביב ובעוד ערים בארץ; דיברו על אירועים בשווקים הגדולים כמו שוק הכרמל ועוד; אבל נציגי המשטרה שבו ודיברו רק על נושא אחד – ה’טישים’. ‘איך מונעים ‘טישים’?’ ושוב – ‘איך מונעים ‘טישים”. היו שניסו להזכיר לנציגי המשטרה שיש גם סכנות נוספות, אבל הם שבו והתרכזו בנושא ‘החשוב ביותר’: ‘טישים – ואיך מונעים אותם?”
השר אריה דרעי, אגב, לא שאל דבר על המסיבות של הציבור החילוני ואיפשר לנציגי המשטרה לדבר רק על ה’טישים’.
בסיכום אותו דיון שהתקיים ביום חמישי, הוחלט: התחבורה הציבורית ברחבי הארץ – וגם לירושלים וממנה – תפעל כסדרה.
כיוון שכך, הציבור הרחב תכנן תוכניות לכבוד החג. מי חלם שדברים ישתנו במחטף.
ואכן, ההחלטה מדיון שהתקיים ביום חמישי הייתה הגיונית: או שאתה סוגר לגמרי את הבירה – או שפותח.
“מה ההיגיון להעניש אנשים שאין להם רכב בבית? מה הטעם לפגוע באוכלוסייה הכי חלשה במדינה? למה שבן אדם שיש בבעלותו רכב ייסע לירושלים בכיף, ומי שאין לו רכב יעלה עם ילדיו לאוטובוס ויורד ממנו כי ‘זה לא חוקי’? אין חוק אחד לכולם פה במדינה?” – תוהה באוזניי אותו גורם, שחש מתוסכל נוכח הצילומים שהציפו מאז שעות הבוקר את הטלפון שלו, בהם נראו מאות חרדים צועדים רגלית בכבישים.
2.
ואז, באורח פתאומי, כונסה ביום שישי אחר הצהרים – בעיצומו של חג הפורים – ‘ועדת השרים להתמודדות עם נגיף הקורונה’ טלפונית, והחליטה: אין תחבורה ציבורית לירושלים וממנה, במוצ”ש ובראשון. למה? ככה.
הציבור החרדי, מטבע הדברים, מפנה את הזעם כלפי הנציגות החרדית. לא בכדי הזדרז אורי מקלב לפרסם כבר במוצ”ש הודעה חריפה נגד החלטת הקבינט, אותה כינה: “החלטה מנותקת ומנוכרת כלפי הנוסעים, המונעת מאנשים וילדיהם לשוב לבתיהם”.
הוא עצמו, השתתף בדיון בחמישי, כסגן שרת התחבורה, והופתע – כמו כל עם ישראל – לשמוע שההחלטה שונתה.
אל תשכחו: חלק גדול מהציבור החרדי לא היה מודע בכלל להחלטת הקבינט – שפורסמה פחות משעה וחצי לפני שבת – כך שרבים לא שיערו איזו סאגה ייאלצו לעבור במוצ”ש, כאשר יבקשו לשוב הביתה לירושלים – או ממנה – עם ילדיהם, כדי להשכיבם לשנת לילה במיטתם.
“הרי לא היה איסור על נסיעה ביום שישי לירושלים, גם לא היה איסור לחזור במוצ”ש הביתה”, אומר הגורם עמו שוחחתי. “אם רק היה ברשותך רכב, הכל היה בסדר. נענשת כי אין לך כסף להחזיק רכב – וזה מזעזע”.
בהודעה שפרסם מקלב היום אחר הצהרים, כאשר התברר גודל הכאוס, הוא אמר: “כפי שאמרנו אמש, זוהי החלטה מנוכרת המתעלמת מהפגיעה הקשה בציבור שלא יכול לשוב לביתו מיום חמישי וזאת מבלי להודיע לציבור באופן מסודר מראש.
“ראש הממשלה צריך לקחת אחריות על החלטות הממשלה המעוותות הללו. אני קורא לחברי הקבינט: הביטו בעיני הילדים הצועדים שעות בכבישים, בטלו את ההחלטה ההזויה הזו ואפשרו להפעיל את מערך התחבורה הציבורית, כך שאנשים יוכלו לשוב לבתיהם עוד היום”.
הגורם שהשתתף בדיון מצטרף לדבריו. “ההחלטה התקבלה מאוחר מדי, רוב הציבור החרדי לא היה מודע לה, ונפגע על לא עוול בכפו”.
3.
העובדה שהשר אריה דרעי הינו חבר בכיר ב’ועדת השרים’ שקיבלה את ההחלטה לבטל את התחבורה הציבורית – לא הפריעה, כך נראה, לחברי הכנסת מש”ס.
דרעי, שיודע להשיג מה שהוא רוצה, לא הצביע נגד ההחלטה. לדברי דובר הקמפיין של ש״ס, “השר דרעי תקף קשות את מירי רגב ואת היוזמה שלה. לאחר שהיא התעקשה להמשיך ולהוביל את היוזמה – דרעי כמחאה לא השתתף כלל בהצבעה”.
אבל למשמע קולות הזעם והזעקה שעלו מהכבישים, ח”כי ש”ס מיהרו לעלות על הטריבונה, כדי לתקוף משם את משרד התחבורה.
ח”כ מיכאל מלכיאלי, יו”ר סיעת ש”ס בכנסת, מיהר להכריז: “משרד התחבורה נוהג באופן שמפריע לי באופן אישי לחוגג את חג הפורים. הציבור החרדי אויב שלכם? מה ההתנהגות הזו? החלטתם לשבור את כל הכלים כנגד כמגזר החרדי שחוגג ברגעים אלו את ניצחון העם היהודי כנגד אותם אלו שניסו להצר את צעדיו. חבל שבחרתם להיות מאותם שמיצרים”.
ח״כ אוריאל בוסו הצטרף אליו, כדי לתקוף את מה שכינה “ההחלטה השערוריתית של משרד התחבורה לעצור את הקווים לירושלים”:
“ההחלטה ההזויה שמגיעה בעיצומו של חג הפורים השאירה משפחות רבות וילדים קטנים שתכננו מראש את החג מבחינת תנאי התחבורה, ונאלצים כעת להתמודד עם החלטה אטומה ונטולת חמלה של כמה גיבורים במשרד התחבורה שהחליטו לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק”.
בוסו קבע, כי אם “רק היו במשרד התחבורה מקשיבים לציבור החרדי, מבינים את הצרכים שלו ומתחשבים בו, או אם בכירי המשרד היו עומדים עכשיו במקומם של אותם משפחות בתחנות האוטובוס עם עגלות תינוקות ומזוודות, יתכן והרגש היה קופץ אצלם והיו מבינים שתל אביב לא שונה מירושלים, לא ברמת המסיבות ולא ברמת התחבורה. הנזק הגדול עדיין בעיצומו, אני קורא למקבלי ההחלטות במשרד התחבורה להתעשת על עצמם ולגלות רגישות”.
פנינו לשני הח”כים הנמרצים – כל היתר אפילו לא טרחו להוציא הודעה לתקשורת, אולי כי הבינו את האבסורד או שמא השתכרו בשמחת הפורים – בשאלה: האם לא ראש מפלגתכם הוא זה שיושב בקבינט הקורונה והוא היה זה שתמך בהחלטה לבטל את התחבורה הציבורית? איך זה מסתדר עם הודעתכם?
נודיע לכם כשהם ישיבו תשובה.
4.
גם ביהדות התורה יש מי שזועמים. גם הם מקבלים תלונות, לצד איומים של הולכי דרכים – ‘לא נצביע לכם’ – ולא מבינים איך הם בכלל קשורים לעניין.
“מאשימים אותנו?” – תוהה גורם ביהדות התורה בשיחה עם חרדים 10. “זה אריה דרעי, שהוא חלק מ’ועדת השרים להתמודדות עם נגיף הקורונה’. לא ראינו שהוא נלחם נגד ההחלטה לבטל את התחבורה כמו שהוא יודע, כשהוא רוצה. שוחחו גם עם יעקב מרגי שיבטל את ההחלטה. אז הוא קבע דיון למחר… למה דרעי לא ‘הפך שולחן’? מדוע מרגי לא ביטל את ההחלטה בוועדה שלו, כמו שיעקב אשר ביטל החלטות?”
הגורם מדגיש: “משרד התחבורה נערך להפעלת התחבורה הציבורית בחג הפורים בירושלים, עמדת המשרד בדיון שהתקיים ביום חמישי הייתה שיש להפעיל את התחבורה הציבורית. זו הייתה ועדת השרים שדרעי חבר בה, שהפכה את ההחלטה ביום שישי. אז יש טענות? תפנו אליו”.
מלשכתו של השר אריה דרעי לא השיבו לפניית חרדים 10.