המגילה מלמדת אותנו: לפעול בדרכי הטבע, ובמקביל להתפלל ולהתחזק

יש הנוטים להפריד בין האמונה לבין חיי העולם הזה • מגילת אסתר מלמדת שאין סתירה בין שני צירי הפעולה הללו, וצריך לשלבם זה בזה
הרב מנחם ברוד
י"ד אדר התשפ"א / 26.02.2021 12:24

כאשר הוכרזה גזירת ההשמדה שזמם המן הרשע, פעלו מרדכי ואסתר בשני צירים מקבילים. מרדכי מצווה על אסתר לסכן את נפשה וללכת אל אחשוורוש בלי שנקראה, ולהתחנן לפניו על עמה. בה בעת אסתר מבקשת ממנו לכנס את כל היהודים ולהכריז תענית של שלושה ימים.

כרטיסים לרכישת מזון: מתי יחולק? מי זכאי לסיוע? כמה כסף מקבלים?

כנסו: ההרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

פורים מנחיל לנו יסוד גדול ומרכזי בתפיסת היהדות. יש הנוטים להפריד בין האמונה לבין חיי העולם הזה. נראה להם שהדברים סותרים זה את זה. כשהם נתקלים בבעיה כלשהי, הם מגיבים באחת משתי דרכים מנוגדות: אלה יאמרו ‘הכול מלמעלה’, וממילא צריך רק להתפלל; ואלה יאמרו ‘צריך לפעול בדרכי הטבע’, ועל כן יש להשקיע את כל תשומת הלב בפעילות ארצית-טבעית.

מגילת אסתר מלמדת אותנו שאין סתירה בין שני צירי הפעולה הללו, וצריך לשלבם זה בזה. צריך להתפלל, להתעורר בתשובה, לתקן את המעשים – ובה בעת לפעול בדרכים הארציות והטבעיות. אם יש חולה במשפחה, צריך ללכת לרופא, ובה בשעה להתפלל ולבקש רפואה מרופא כל בשר.

מרדכי שילב

כשהוכרזה גזירת המן, יכול היה מרדכי לקבוע בבירור כי היא נבעה משנאתו של המן הרשע ליהודים, מקנאתו בו, מיהירותו ושחצנותו, מקלות-דעתו של המלך אחשוורוש ומנטייתו לקבל שוחד (“עשרת-אלפים כיכר כסף”).

לכאורה היה צריך למקד את כל פעילותו בכיוונים האלה.

אבל מרדכי הבין שהסיבות הטבעיות כשהן לעצמן עדיין אין בכוחן להמיט גזירה נוראה כזאת על עם ישראל. הוא ידע שהגזירה התאפשרה רק מפני שנפגעה חומת המגן האלוקית השומרת על עם ישראל. הוא גם הניח שסיבת הדבר היא, כפי שאומרים חז”ל, מפני ש”נהנו מסעודתו של אותו רשע”; ההשתתפות ההמונית של היהודים בסעודת אחשוורוש, שהיה בה משום הפניית עורף לה’ ולתורתו.

מרדכי שילב את שני צירי הפעולה. הוא שיגר את אסתר לפעול לביטול הגזירה בדרכים הארציות, ובאותה שעה פעל לתיקון הפרצה הרוחנית. הוא קרא לתשובה, לצום, לתפילה ולזעקה לקב”ה. הוא היה בטוח שכאשר עם ישראל יתקן את הסיבה הרוחנית של הגזירה, יניב הדבר הצלחה גם במישורים הארציים והטבעיים.

אתגר גם למאמינים

השילוב הזה הוא אתגר גם ליהודים מאמינים. לא אחת שני הכיוונים האלה נתפסים כשתי מלכויות שאינן נוגעות זו בזו. בשעת התפילה וקיום המצוות חושבים על הקב”ה, אבל כשעוברים לחיים הגשמיים, נדמה שיש לפעול אך ורק על-פי שיקולים פרגמטיים, הגיוניים, מציאותיים; לא על בסיס האמונה.

סיפור פורים מלמד שחיי הרוח וחיי החומר שלובים זה בזה, אף-על-פי שלא תמיד רואים קשר ביניהם. צריך לפעול בדרכי הטבע, כי הקב”ה רוצה שהאדם יעשה כלי טבעי לברכה האלוקית, אבל במקביל צריך להתפלל ולהתחזק ברמה הרוחנית, כדי למשוך את שפע הברכה מלמעלה. פורים שמח

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות