מחקר: רוב התסמינים חולפים תוך חצי שנה, העישון מחריף הקורונה

תקווה למחלימים: במחקר ארצי שנערך במכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק בקרב כ-166 מטופלים שהחלימו מקורונה, עולה כי ל-95% ממחלימי הקורונה אין לכאורה עדויות לנזקים בלתי הפיכים בריאות או בלב כתוצאה מהקורונה.

כנסו: ההרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

כרטיסים לרכישת מזון: מתי יחולק? מי זכאי לסיוע? כמה כסף מקבלים?

מנתוני המחקר, אותו הוביל פרופ’ איזביצקי, מנהל מכון הריאות בשערי צדק, עולה ש-94% מכלל הנבדקים עדיין סובלים מאחד הסימפטומים – 3 חודשים אחרי שקבלו תעודת מחלים, כאשר הסימפטום השכיח ביותר הוא קוצר נשימה אצל 57% מכלל המחלימים.

לצד התוצאות החד משמעיות ישנה גם בשורה טובה: “כמעט כל המטופלים ששבו אלינו לבדיקה חוזרת לאחר ששה חודשים דיווחו על שיפור משמעותי במצבם הכללי והבדיקות שלהם נמצאו לרוב תקינות. מצאנו גם שפעילות גופנית קבועה, 3-4 פעמים בשבוע, היא גורם משמעותי המסייע בהחלמה טובה ומהירה יותר”, אומר פרופ’ איזביצקי.

ממצאים נוספים שעלו במחקר:

קוצר נשימה, הסימפטום הנפוץ ביותר בקרב הנבדקים 3 חודשים אחרי שהחלימו, היה שכיח יותר בקרב החולים הקשים – 65%, לעומת 50% בקבוצת הקלים.

55% מהמחלימים דיווחו על חולשה כללית – באופן זהה בשתי קבוצות הנבדקים.

25% מהנבדקים דיווחו על שיעול, גם באופן שווה בשתי הקבוצות.

18% דיווחו על כאבים בחזה, באופן שווה בשתי הקבוצות.

11% סלו מאבדן חוש טעם וריח.

8% סבלו מתופעות נוירולוגיות הכוללות סחרחורות, נימולים וחולשה ביד או ברגל.

עוד עולה, כי העישון מחריף את מחלת הקורונה.

“נתונים נוספים שראינו איששו את מה שאנו כבר יודעים לגבי עישון ונזקיו לריאות והקשר לסיבוכי קורונה. בקבוצת החולים הקשים ראינו כי אחוז המטופלים המעשנים ומספר הסיגריות ליום היו אצל החולים הקשים גבוהים יותר משמעותית מאשר בקבוצה של החולים הקלים.23% מהנבדקים בקבוצת החולים הקשים עישנו בעבר, כאשר רק 8% עישנו בעבר בקבוצה של הקלים”, מציין פרופ’ איזביצקי.

“הממצאים אליהם נחשפנו במחקר יד עם נתוני הפטירות והסיבוכים שאנו עדים להם מחייבים אותנו להמשיך ולהקפיד על ההנחיות ולהימנע ככל הניתן מאפשרות להידבקות וכן, מומלץ ללכת להתחסן נגד נגיף הקורונה”, מוסיף פרופ’ איזביצקי.

במסגרת המחקר בדקו מומחי מכון הריאות בשערי צדק 166 נבדקים שהחלימו מקורונה בגילאי 19-86. המחלימים חולקו לשתי קבוצות: מטופלים שחלו באופן קל-בינוני, מטופלים שחלו באופן קשה-קריטי. כלל הנבדקים עברו סדרת בדיקות מקיפות כולל מבחן מאמץ ריאתי, צילום חזה ואקו לב.

בנוסף, עברו המטופלים תשאול לגבי מצבם הכללי והבריאותי ומילאו שאלון איכות חיים שכלל שאלות לגבי תפקוד יומיומי הרגשה כללית וגופנית.