הבת של הסופר עמוס עוז חשפה: “אבא שלי הכה את אמא שלי”

גליה עוז, בתו של הסופר המנוח עמוס עוז, טוענת  בספר אוטוביוגרפי חדש “דבר שמתחפש לאהבה”, שראה אור הבוקר (ראשון) ועורר מיד סערה, כי “אבא שלי הכה את אימא שלי. זה קרה בנוכחותי. אבל היא ביטלה את עצמה בפניו”.

כנסו: ההרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

כרטיסים לרכישת מזון: מתי יחולק? מי זכאי לסיוע? כמה כסף מקבלים?

היא הוסיפה בפרק הראשון בספר: “במקרים שבהם העזה להפגין כעס וכאב הוא רמס והשתיק אותה”. בהמשך כתבה: “כשהיה מדובר בי הם היו חזית אחת. היא שיתפה איתו פעולה ומצאה תירוצים להרחיק אותי. הייתי דחויה ושנואה, אבל לא ויתרו עליי לגמרי. עריצות צריכה קורבנות, ואני, כמו כל הילדים המוכים, חזרתי שוב ושוב כדי לבקש קרבה, בתקווה שמשהו ישתנה”.

סופרת הילדים ציינה: “בבית היה טרור, והייתה העמדת פנים מתמדת בפני זרים. אני כותבת את המילה טרור כי האיום באלימות תמיד עמד באוויר”.

גליה עוז, בת 56, מגוללת בספר גם מסכת של מכות, קללות והשפלות שספגה מאביה – מי שנחשב על ידי רבים בישראל לאחד מגדולי הסופרים – בשנות ילדותה בקיבוץ.

“בילדותי אבא שלי היכה אותי, קילל והשפיל”, היא כותבת. “האלימות היתה יצירתית: הוא גרר אותי מתוך הבית וזרק אותי על המפתן בחוץ. קרא לי טינופת. לא איבוד עשתונות חולף ולא סטירת לחי פה ושם אלא שִגרה של התעללות סדיסטית. הפשע שלי היה אני עצמי, ולכן לענישה לא היה סוף. היה לו צורך לוודא שאשבר”.

במשפחה הכחישו את הטענות.

אחותה הבכורה פניה עוז דחתה את ההאשמות הקשות ופרסמה תגובה מטעם האחים.

“אנחנו, נילי, פניה ודניאל, הכרנו אבא אחר. אבא חם, לבבי, קשוב, שאהב את משפחתו אהבת-נפש מלאה דאגה, מסירות והקרבה. מרבית ההאשמות שגליה מטיחה בו כעת סותרות לחלוטין את הזיכרון העז שנטבע בנו לאורך כל חיינו”.

“גליה החליטה לנתק כל מגע איתנו לפני כשבע שנים”, נמסר בתגובה, “הטענות שהשמיעה אז כלפי כולנו תפסו אותנו בהפתעה. אף על פי שלא זיהה את עצמו בהאשמותיה, אבא ניסה וקיווה ממש עד יומו האחרון לדבר איתה ולהבין אותה, גם על הדברים שנראו לו ולנו מנוגדים למציאות. כאבה של גליה כנראה אמיתי ושובר לב, אבל אנחנו זוכרים אחרת. אחרת לגמרי”.