עזה, ירדן וסוריה: פרטים חדשים על הצעירה מקריית ספר שהוחזרה מסוריה

פרטים חדשים נחשפים: הצעירה מקריית ספר, בת למשפחה חרדית, ניסתה בחודשים האחרונים לחצות את הגבול לרצועת עזה שלוש פעמים.

לפי דיווח במעריב, פעמיים היא ניסתה דרך היבשה, מתוכן פעם אחת באזור נחל עוז, ופעם אחת דרך הים על כלי שיט דמוי רפסודה.

הצעירה דיברה ערבית שוטפת. בחקירתה אז אמרה: “יש לי חברים ברצועת עזה, אני רוצה לעבור ולחיות שם”.

עוד סיפרה שבעברה הייתה מג”בניקית ושהיא נוהגת לטייל לאורך הגבולות – ואף איימה: “אני רציתי לעבור ואני אעבור בפעם אחרת”.

השוטרים שחקרו אותה לאחר ניסיון המעבר דרך הים ידעו כי ניסתה קודם לכן פעמיים דרך היבשה. הצעירה טענה כי ניסתה להיכנס גם לשטח ירדן.

בכל המקרים היא נתפסה ועצרו אותה. החצייה לסוריה היא המשך של אותו דפוס פעולה.

לפי דיווח בחדשות 12, האירוע הפעם החל ב-2 בפברואר. הצעירה הגיעה למג’דל שמס יום או ימיים לפני שחצתה את הגבול. משם היא חצתה את הגבול במורדות החרמון באזור שאין בו גדר, וצעדה ברגל דרך ואדי מבלי להיראות לכיוון הכפר חאדר.

מדובר בשטח הררי שלא בכל נקודה בו יש גדר או כיסוי של תצפיות, ולכן היא הצליחה לעבור את הגבול לסוריה – מבלי שכוחות צה”ל יבחינו במעבר.

כאשר היא נכנסה לכפר, המקומיים הבינו מיד שמדובר במקרה חריג. הם דיברו איתה בערבית ובמקביל הזעיקו את הצבא הסורי, שעצר אותה ולקח אותה לדמשק. היא הוחזקה במתקן של המודיעין הסורי ושם היא נחקרה, אולם לא עינו אותה.

בתוך פחות מיום הרוסים יידעו את ישראל. ישראל הדגישה כל הזמן שמדובר בנושא הומניטרי ולא צבאי – ושתהיה מוכנה לתת תמורות הומניטריות כדי לסיים את הפרשה.

בחדשות 12 דווח, כי נדרשו כמה ימים נוספים לרוסים להשתכנע שאכן לא מדובר באירוע צבאי, ולאחר כמה ימים הסורים הציבו רשימת דרישות. הישראלים רצו תמונה של הצעירה כדי להצליח לזהות אותה ולדעת שהיא בסדר – ואז אכן הועברה תמונה שכזו.

לפני שלושה ימים השיחות תפסו תאוצה, כאשר הצבא הסורי הבין שאין לו מה לעשות איתה -וישראל קיבלה את הדרישות הסוריות: לשחרר את האסיר והאסירה  סדקי אלמקת ודיאב קהמוז.

נשיא המדינה ריבלין ושר המשפטים גנץ כבר חתמו על החנינה ואז היועץ המשפטי של משרד הביטחון פילס עם מפלסת שלג דרך לביתה של האסירה אלמקת במג’דל שמס, כדי שתחתום על הטפסים, אבל היא סירבה להשתחרר. גם האסיר דיאב קהמוז סירב להשתחרר ולעבור לסוריה.

בשלב זה כבר יצא המטוס עם מאיר בן שבת וירון בלום למוסקבה והצעירה גם היא הועברה מדמשק לרוסיה.

כאשר התקבל הסירוב של שני האסירים, נוצר החשש שהעסקה תיפול: הרוסים לא הבינו איך דבר כזה יכול לקרות ודרשו סרטונים של שני האסירים בקולם ולראות את כתב החנינה. בשלב זה החלה סאגה שלמה למצוא פקס מוצפן לרוסים ברמת הגולן, ולבסוף נמצא הפיתרון לכך בתחנת משטרה בגולן המושלג.