מאהר איברהים, אח מוסלמי במחלקת קורונה בבית החולים 'העמק', מצא עצמו בסיטואציה לא שגרתית, שהובילה אותו לקח סידור ולקרוא קריאת שמע לחולה חרדי.
שלמה גאלסטר, חסיד חב"ד שחלה בקורונה,חיכה שמשפחתו תגיע לבית החולים ותלווה אותו ברגעים האחרונים לחייו - אך עקב מזג האוויר, המשפחה נתקעה בפקקים ולא הספיקה להיפרד.
מאהר החליט לקחת יוזמה. הוא מוסלמי שלמד יהדות באוניברסיטה, וקרא באוזני החולה את תפילת 'שמע ישראל' - וריגש את בני המשפחה, וגם את ינון מגל ובן כספית כששיתף אותם בסיפור ב־103fm.
"היה מטופל דתי־יהודי שמצבו התדרדר לקראת המוות", סיפר. "הודענו למשפחה והם היו בנסיעה ארוכה מאזור נתניה לעפולה. כל הדרך התפללנו שיספיקו להגיע, לפחות לראות אותו ברגעיו האחרונים, ולצערי המוות היה מהיר יותר מההגעה שלהם".
הוא סיפר כי מניסיונו בעבודה, למד שישנה חשיבות גדולה לתפילה אחרונה, בקרב אנשים רבים מכל הדתות. "עשיתי תואר שני ובלימודים לקחתי 2 קורסים ביהדות, באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אתה לומד איך לקשר בין יהדות לבין העולם, חיים ומוות. אני לא מכיר את כל התפילה, אבל יודע שיש תפילה שאומרים אותה לקראת סוף החיים - 'שמע ישראל' אז עמדתי ליד הראש שלו ואמרתי 'שמע ישראל'. כשהגיעה הבת שלו זה היה מאוחר, הוא נפטר. הרגשתי שחסר לה משהו, אז שיתפתי אותה במעשה".
הוא הוסיף כי ציין בפניה שהוא "לא יודע אם זה מתקבל או לא מתקבל, משום שאני מוסלמי והוא יהודי. אבל אני אמרתי את זה, המילים האחרונות שהוא שמע, אם הוא שמע בכלל, זו התפילה. ראיתי דמעות בעיניים שלה".
בתום השבעה, כך סיפר איברהים, התקשרה אליו בתו של המטופל.
"אמרה שהמעשה שלי הוא הדבר היחיד שנתן לה נחת. חימם לי את הלב לשמוע שזה עשה לה טוב. לפעמים אנחנו הקול האחרון שמטופל יכול לשמוע, במיוחד במצב הקורונה עם המחלקות הסגורות וחוסר היכולת להנגיש את המפגשים עם המשפחות. אנחנו צריכים להיות בשבילם כבני אדם, לפני שנהיה שם כמטפלים. זה הדבר המתבקש וזה מה שנמשיך לעשות".
בן כספית התרגש, ואמר: "יש לי דמעות בעיניים".
וינון מגל הוסיף: "עשית דבר גדול מאוד".
בתו של גאלסטר, מירב, אמרה בריאיון לרשת ב: "כאן מתחיל השלום. אבי היה חב"דניק, לא הפסיק לדבר על הטיפול המסור שנותנים כל חברי הצוות – ולכולם".
