למה בר המצווה של גבריאל עלתה לשליח החב”די 1,400,000 דולרים

במהלך 22 השנים, שבהן אנו פועלים בשליחותו של הרבי, רעייתי פרומה ואני זכינו לארגן חגיגות ‘בר מצווה’ רבות. בכל פעם זה מרגש מחדש. לראות ילדים יהודים צעירים מניחים תפילין לראשונה בחייהם, בסביבה כזו.

אני רוצה לשתף אתכם בבר מצווה מסוג אחר. הכל התחיל בחנוכה האחרון. סגרנו חוזה על מבנה חדש שישמש כבית חב”ד. מקום מפואר שיהיה בו בית כנסת, אזור לילדים ומקום מרווח לפעילות.

המבנה נמצא בבעלות של שתי אחיות. מטבע הדברים שאלנו אותן כבר בתחילה אם הן יהודיות. תשובתם הייתה שלילית.

לפני כמה שבועות, כשחלפתי על פני המבנה, הבחנתי באנשים מתגודדים סביבו. עצרתי ושאלתי אותם מי הם. הסתבר כי מדובר באחד מבעלי המקום, שהציג את כעצמו בשם “גבריאל”.

כששאלתי אותו אם הוא יהודי. השיב בחיוב. הוסיף שגדל סמוך לקראון הייטס, בשדרות ‘נוסטרנד’ בברוקלין. “האם חגגת פעם בר מצווה? הנחת פעם תפילין?” שאלתי אותו.

גבריאל השיב, כי כילד לא רצה לחגוג בר מצווה כיוון שהיה מרדן, ואת היהדות השאיר מאחור.

רעיון הבזיק במוחי. הצעתי לגבריאל לחגוג בעבורו בר מצווה ביום שבו אנו מתעתדים לעבור למבנה החדש, שבבעלות רעייתו. אמנם איחור של 60 שנה, אך מוטב מאוחר מלעולם לא. איזו דרך מתאימה יותר יכולה להיות לחגיגת בר מצווה מאשר טקס שבו החוגג מעביר את המבנה שלו למען פעילות הרבי.

גבריאל התלהב מהרעיון וסיכמנו כי ביום שישי הקרוב, ז’ אדר, נחגוג בר מצווה. גבריאל הוא יהודי בגיל 73.

לעיתים קרובות אנו עוזרים ליהודי ברחוב להניח תפילין. זה ‘עולה’ לנו בכמה דקות מזממנו. לעיתים אנחנו נדרשים אפילו לרכוש תפילין בעבור מכר יהודי. זה ‘עולה’ לנו כמה מאות דולרים.

בר המצווה של גבריאל, מסתבר, בשביל למצוא אותו, עלתה לנו 1.4 מיליון דולר.