86% מהחרדים חשים מאוימים מהחילונים, אבל אופטימיים מהעתיד

שנה לפרוץ משבר הקורונה: מחקר חדש וראשון מסוגו חושף ממצאים מפתיעים ומורכבים לגבי השפעתה של הקורונה על יחסי חילונים-חרדים.

כנסו: הרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

הם אמרו שזו שפעת קלה: כך נעצור את השקרים של מתנגדי החיסונים

המחקר בחן את עמדותיו של כל אחד מהצדדים כלפי הצד השני, במטרה לזהות את המשותף ביניהם ולצורך שיפור היחסים.

המחקר נערך על ידי ד”ר נחומי יפה, שימרית ברדה ו’מרכז אקורד – פסיכולוגיה חברתית לשינוי חברתי’ באוניברסיטה העברית ובתמיכת קרן ראסל ברי. השתתפו בו 505 חילונים ו-500 חרדים מרחבי הארץ ומכל הדעות והזרמים, אשר השיבו על שאלוני סקר במהלך חודש נובמבר 2020.

המחקר לווה על ידי קבוצת משפיענים חרדים וחילונים שתרמו לעיצוב המחקר.

הממצא המרכזי של המחקר: הכעס החילוני על החרדים בקורונה אמנם גדול, והחרדים מצידם מרגישים איום, אבל שני הצדדים עוינים פחות את הצד השני מכפי שמקובל לחשוב.

הרגשות השליליים מצד חילונים כלפי חרדים בקורונה חזקים יותר, כצפוי, מאלה שבקרב חרדים כלפי חילונים. לפי הממצאים, 85% מהחילונים חשים כעס ו-69% סלידה כלפי חרדים. בקרב החרדים תחושות הכעס והסלידה כלפי חילונים נמוכות משמעותית ועומדות על 33% ו- 31%, בהתאמה.

חרדים אף חשים אמפתיה גבוהה יותר כלפי חילונים: 71% לעומת 52%. לא פחות מ-86% מהמשיבים החרדים דיווחו כי הם חשים מאוימים מהחילונים.

עם זאת, ובניגוד לתמונה הקודרת העולה בימים אלה מדיווחי התקשורת לגבי היעדר אופק ליחסי חילונים-חרדים, המחקר העלה ממצאים מורכבים יותר – ואף מעוררי תקווה. כך, בעוד ש-95% מהחילונים ו-71% מהחרדים נחשפו בתקשורת למידע שלילי אודות הצד השני לפחות פעם אחת בשבוע, 85% מהחילונים ו-86% דיווחו דווקא על רגש של תקווה לגבי עתיד היחסים.

מעודד במיוחד לגלות, כי חרדים תופסים חילונים באופן חיובי יותר מכפי שהאחרונים נוטים לחשוב. כך, למשל, 67% מהחילונים חושבים שחרדים לא חשים כלפיהם אמפתיה ו-43% סברו שלחרדים אין תחושת תקווה כלפיהם. זאת, בשעה שאמפתיה ותקווה הם דווקא שני הרגשות הדומיננטיים ביותר שנמצאו בקרב חרדים כלפי חילונים (71% ו-86%, בהתאמה).

95% מהחילונים חושבים שחרדים חשים כלפיהם סלידה ו-93% מהם טענו שחרדים מרגישים כלפיהם כעס, בעוד שבפועל שיעור החרדים שציינו זאת עומד על כשליש מכך בלבד.

המחקר אף זיהה ש-12.2% בלבד מהחרדים תופסים את החילונים בצורה הומוגנית, כלומר שכל החילונים הם “אותו דבר” – נמוך משמעותית משיעור החילונים האוחזים בתפיסה זהה כלפי החרדים (49%).

בנוסף, תחושת הסלידה שחילונים חשו כלפי חרדים הייתה אמנם גבוהה יחסית (69%) אבל נמוכה משמעותית מכפי שהעריך המדגם החרדי (93%). חילונים מביעים תקווה ליחסים טובים עם החרדים בשיעורים גבוהים הרבה יותר (85%) מאשר סבורים חרדים (כ-10%).

בשני הצדדים רואים בקורונה הזדמנות לשיפור היחסים עם הצד השני. 67% מהחילונים ו-68% מהחרדים השיבו כך ביחס לפיתוח יוזמות משותפות. 63% מהחילונים ו-64% מהחרדים תופסים את הקורונה כמנוף לחיזוק היחסים.

כל צד מרגיש שהוא מופלה לרעה יותר מהצד השני

בתשובה לשאלה האם המשטרה מפלה חרדים, 95% מהחרדים השיבו בחיוב לעומת 22% בלבד מהחילונים. ביחס לאפליה בתקציבי מדינה, 92% מהחילונים סבורים שהם מופלים לרעה לעומת חרדים בעוד ש-90% מהחרדים חושבים שהם מופלים לרעה ביחס לחילונים.

בנוסף, 99% מהחילונים חושבים שהנציגים החרדים בממשלה מנצלים את כוחם הפוליטי לעומת 32% בלבד מהמשיבים החרדים. בתחום אפליית חרדים בתעסוקה, 90% מהחרדים חשים כי קיימת אפליה כלפיה ורק 47% מהחילונים סברו כך.

עוד עולה מהמחקר: 87% מהחרדים ו-70% מהחילונים מזהים קושי בשילוב חרדים במקום עבודה חילוני. עם זאת, שני הצדדים מוכנים לביצוע התאמות על מנת לשלב חרדים.

חרדים פתוחים יותר משחושבים לעבודה עם חילונים ו-17% מהם חושבים שחרדים כמוהם לא יתנגדו לכך באופן עקרוני. כאשר נשאלו לגבי נכונותם האישית לעבוד עם חילונים, זינק הנתון הזה ל-40%. רק 43% מקרב החרדים חוששים שהם עצמם, באופן אישי, יאלצו להסתיר חלק מאורח חייהם אם יעבדו עם חילונים – הרבה פחות מהשיעור הנוטה לדמיין שכך מרגישים חרדים כמוהם (66%).

דפוס דומה התגלה גם בקרב חילונים: 45% מהחילונים חושבים שמרבית החילונים כמוהם לא מתנגדים לעבוד עם חרדים, כאשר שיעור גבוה עוד יותר – 65% – ענו כי אינם מתנגדים ברמה האישית לעבוד עם חרדים.

60% מהחילונים מניחים, כי מרבית החילונים כמוהם חוששים שיאלצו להסתיר חלק מאורח החיים שלהם אם הם יעבדו עם חרדים. בפועל, רק 37% הביעו חשש שיאלצו להסתיר באופן אישי חלק מאורח חייהם אם יעבדו עם חרדים. 63% ענו שהם כלל לא חוששים.

קיימת תמימות דעים בין חרדים לחילונים גם ביחס למסוגלות להשתלבות של חרדים באקדמיה (90% חרדים ו- 82% חילונים), בתעסוקה (73% חרדים ו- 72% חילונים) ובחברה הכללית (68% חילונים ו- 64% חרדים), וכן ביחס לתרומה של שילוב חרדים בחברה לחוסנה של מדינת ישראל (89% חילונים ו- 83% חרדים).

באופן כללי, שני הצדדים גם אופטימיים בשיעורים גבוהים ביחס לשאלה האם שילוב מוצלח של חרדים בחברה הישראלית יקטין מתחים חברתיים: 93% מהחילונים ו-69% מהחרדים הסכימו עם התחזית החיובית הזו.

עוד נמצא, כי בניגוד לשיח הציבורי שמשתקף בתקשורת, שני הצדדים מביעים נכונות גדולה לקירבה חברתית עם הצד השני. 85% מהחילונים ו-64% מהחרדים מוכנים להחזיק בחבר מהצד השני. 71% מהחילונים ו-66% מהחרדים יסכימו להתגורר ליד שכן מהקבוצה השנייה. 98% מהחילונים ו-87% מהחרדים אף מגלים פתיחות בנוגע לאפשרות של מפגש עם בן משפחה שחזר בתשובה או יצא בשאלה (בהתאמה).

נתונים אלה נתמכים על ידי הנתון, ולפיו כ-90% מהחילונים רואים ביהדותם רכיב משמעותי בזהותם – שיעור גבוה העשוי כשלעצמו לתרום לקירוב בין הצדדים.

יצוין, כי חרדים מזהים נכון יותר את מידת הנכונות בקרב חילונים לשתף פעולה. 70% מהמדגם החרדי חושבים שחילונים מעוניינים בשיתוף פעולה בהשוואה ל-44% בלבד מהמדגם החילוני, הסבור כך לגבי חרדים.

ממצא זה מחזק את הצורך בהעלאת מודעות בקרב החילונים לכך שהנכונות לשיתוף פעולה בקרב חרדים גדולה יותר מכפי שהם חושבים.