השר לשעבר שריגל לאיראן ניצח בעתירה: יקבל מזון בהכשר בד”צ

פסק בלתי שגרתי: השר לשעבר גונן שגב, שהורשע בריגול לטובת איראן ונשלח ל-11 שנות מאסר בכלא, הגיש עתירה נגד שירות בתי הסוהר ונגד מדינת ישראל, בה הוא קובל על כך שהוחלט בשירות בתי הסוהר להפסיק לו את היתר אספקת המזון בכשרות הבד”צ.

כנסו: הרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

הם אמרו שזו שפעת קלה: כך נעצור את השקרים של מתנגדי החיסונים

התיק – המפרסם לראשונה בחרדים 10 – עלה על שולחנה של השופטת רננה גלפז-מוקדי מבית משפט המחוזי בנצרת – שנדרשה להכריע בעתירה.

לדברי השר לשעבר, שכיהן כשר האנרגיה והתשתיות, לפני כשנה ומחצה החל בתהליך של חזרה בתשובה. הוא מקפיד על קיום מצוות, מתפלל ולומד עם הרב של הכלא.

שגב מספר בעתירה כי תהליך אישור קבלת מזון המהדרין שלו ארך למעלה משנה, ורק בחודש ספטמבר האחרון זכה באישור המיוחל. אך לפתע, ב-25 לאוקטובר, הוחלט לשלול ממנו את המזון השר.

לדברי שגב, הוא “חש רדוף” ואינו מבין מדוע “הוחלט לשלול ממנו את קבלת המזון בהכשר בד”צ”. שהרי, “אין מדובר במזון משובח מזה הניתן במטבח בית הסוהר”.

שירות בתי הסוהר והמדינה טענו בתגובתם, כשהם מסתמכים על דברי רב בית הסוהר, כי “המזון המוגש לכלל האסירים כשר למהדרין הגם שאינו בהכשר בד”צ”.

הם הסבירו כי החליטו להפסיק את מתן האוכל בהכשר הבד”צ אחרי שראו ששגב מנהל אורח חיים “דתי ולא חרדי”, “כפי שגם העיד על עצמו” וכן ש”אינו בקי בהכשרים השונים”.

בנוסף, שגב מואשם כי שאל מהספרייה ספרים “שאינם עולים בקנה אחד עם אורח החיים החרדי”, ולכן החליטו ש”אינו חרדי” וכי “אינו עומד בקריטריונים”.

המשיבים סבורים עוד, כי האסיר “אינו מקפיד על התנהגות ראויה בדרך ארץ ודרכי נועם ללא דו”חות משמעת”, דבר הנוגד את אורח החיים הדתי.

בינואר 2020 הוא עמד לדין משמעתי על שהחזיק בבית הכנסת מסמכים אישיים, ביוני 2020 קילל את מנהל האגף ונשפט שנית, בדצמבר 2020 נשפט על שבישל בבית הכנסת (ביום חול). כל הנ”ל עמד בבסיס ההחלטה שלא להעניק לו אוכל בהכשר בד”צ, אוכל שניתן לו לדברי המשיבים “בשגגה”.

ההחלטה להפסיק אוכל זה, היא ההחלטה הנאותה, והיא תואמת את הפקודות.

מה השיב האסיר על ההאשמות הללו?

אז ככה. ראשית, הוא הודה שנשפט על התבטאות שאינה ראויה וכן על החזקת מסמכים בבית הכנסת, אבל הפנה את תשומת ליבה של השופטת לכך שכל אלו אירעו זמן רב לפני שאושרה בקשתו לקבל מזון מהדרין, וכי ההחלטה לשלול ממנו את המזון בכשרות הבד”צ ניתנה…21 יום לפני אירוע הבישול בבית הכנסת, שהיה “באישורו של המפקד והרב”, שכן לא יכל לבשל במטבח האגף, שם, לטענתו “אין שמירה מספקת על כשרות”.

לא ברור לאסיר עד היום מדוע הענישו אותו על כך, אחרי שקיבל אישור, אבל כל זה היה 24 יום אחרי שהתקבלה ההחלטה לשלול לו מזון למהדרין.

השופטת הפתיעה וקיבלה את עתירת האסיר. לדבריה, “שמירת הכשרות בבית הסוהר מוסדרת בפקודת הנציבות, שם כתוב כי ‘שב”ס יספק מזון בכשרות מהדרין לאסירים העומדים בכללים’ ואלו הם הכללים:

א. אסיר שהשתייך טרם כליאתו, במשך שנתיים לפחות, לאחד המגזרים החרדים בהם נהוג לאכול מהדרין בלבד.
ב. האסיר אינו אוכל את המזון המבושל והמוכן במתקני שב”ס ואינו אוכל מוצרי מזון המסופקים על ידי שב”ס, למעט ירקות שאינם מבושלים – כל זאת מטעמי כשרות.
ג. האסיר אינו אוכל כל מזון בהכשר של הרבנות הראשית לישראל גם מחוץ לכותלי בית הסוהר.
ד. האסיר אינו רוכש במרכז מכר מוצרים שאינם בכשרות מהדרין בד”צ גם לא עבור אסיר אחר.
ה. האסיר חובש כיפה וטלית קטן במשך כל שעות היממה.
ו. האסיר מקפיד הקפדה יתרה על שמירת מצוות התורה ועל ארבעת חלקי השולחן הערוך.
ז. האסיר מקפיד על התנהגות ראויה בדרך ארץ ודרכי נועם ללא דוחות משמעת הנוגדים את אורח החיים הדתי.
ח. האסיר אינו מנוי ואינו קורא עיתונים וכתבי עת שאינם בעלי אופי דתי.
ט. האסיר אינו שוהה בתא בו יש טלוויזיה, ואינו צופה בטלוויזיה.
י. האסיר נוטל חלק פעיל באופן סדור וקבוע בכל תפילות היום בציבור.

אז נכון שהמשיבים טענו ששני סעיפים מכל אלה אינם מקוימים על ידי האסיר, אבל, דעת השופטת הייתה שונה מדעתם.

“ראשית, טענת המשיבים כי העובדה שהמבקש שאל מספריית בית הסוהר ספרים לא הולמים דינה להידחות שכן הסעיף האמור בפקודה עוסק ב’עיתונים וכתבי עת בלבד ואיני מקבלת את טענת ב”כ המשיבים כי הכוונה היא גם לספרים”.

לדעת השופטת, “אם אכן זו היתה הכוונה, אזי היה מקום לציין זאת מפורשות בפקודה על מנת שיידעו האסירים כי הדבר עלול לפגוע בקבלת מזון בהכשר בד”צ. גם העותר ציין בעתירתו כי מעולם לא נאמר לו על ידי הרב כי יש מניעה שיקרא ספרים שאינם ספרי קודש. יצוין כי רשימת הספרים המפורטת מתייחסת לחודשים מרץ 2020 ואילך וכאמור, אישור קבלת המזון בהכשר בד”צ ניתן לעותר בחודש ספטמבר 2020, מבלי שצוין דבר לעניין זה של קריאת ספרים ומבלי שניתן לכך הסבר מצד המשיבים כיום.

“שנית, אחר עיון ברישום המשמעתי ובהבהרות שניתנו על ידי הצדדים, לא סברתי כי יש באלו כדי להעיד על כך שהמבקש אינו ‘מקפיד על התנהגות ראויה בדרך ארץ ודרכי נועם ללא דוחות משמעת הנוגדים את אורח החיים הדתי’, גם משום ששניים מן ההליכים המשמעתיים אירעו זמן רב קודם שאושר למבקש קבלת מזון מהדרין, ועל האירוע החד פעמי של הקללה הוא כבר התנצל.

“החזקת חומר משפטי בבית כנסת לא נראית לשופטת כנוגדת את אורח החיים הדתי ואשר לבישול – טען כבר המבקש כי ניתנו לו החלטות סותרות בעניין על ידי שני מפקדים”.

סיכומו של דבר, השופטת הורתה להשיב לשר לשעבר את האוכל הכשר למהדרין, בכשרות בד”צ.