‘ימי שמש’: האלמנה חוזרת לפסנתר כמחווה לבעלה יודי ז”ל • צפו

שרה דוקס
|
כ"ח שבט התשפ"א / 10.02.2021 18:42
לאחר חודשים של טיפול בבעלה המנוח, שליח חב”ד הרב יודי דוקס ז”ל, שנפטר מסיבוכי נגיף הקורונה, חוזרת המוזיקאית שרה דוקס אל הפסנתר, אל אותו יום שטוף שמש ומואר כשניגנה את הניגון המיוחד לבעלה בפעם הראשונה

מעולם לא החשבתי את עצמי כסופרת, תמיד היה לי קשה להתבטא במילים. זה אף פעם לא בא לי בקלות.

אבל בעשרת החודשים האחרונים הקב”ה בחר בי להיות ערוץ למסרים, תורתו ושיעורים לחיים.

כנסו: הרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

הם אמרו שזו שפעת קלה: כך נעצור את השקרים של מתנגדי החיסונים

אבל עכשיו, אין לי יותר מילים. אני מרגישה מושתקת. או אולי פשוט השתקתי את עצמי. וזה בסדר. עברתי וראיתי כמות טראומה שלא תאמן, ואני צריכה לעבד. אני צריכה להתאבל. אני צריכה לתת את כל האנרגיה הרגשית שיש לי לכל אחד מילדינו. ואני זקוקה לזמן לבנות את עצמי מחדש כדי שאוכל לבנות מחדש את משפחתי לאחר שהתנפצתי למיליון חלקים.

אולי אני לא כותבת עכשיו, אבל אני עדיין מרגישה. ואני אמשיך לשתף את התחושות האלה – אולי לא באמצעות מילים בפני עצמן, אלא באמצעות צליל. דרך מוזיקה. בדרך היחידה שאני יודעת שאני יכולה: באמצעות הקשה על ליבת המהות שלי ומאפשרת לכל רגש וניואנסים להשתחרר דרך תווי הפסנתר כמו גם את החללים שביניהם.

אז הנה. היצירה שהתחלתי להלחין לפני כמה שבועות. היצירה שניגנתי עבור יודי באותו בוקר רביעי יפהפה, כשהשמש עדיין זרחה ויודי היה חי, שמח, אסיר תודה.

היצירה שהקלטתי באותו יום רביעי אחר הצהריים ממש לפני שהלכתי לאוהל, וראיתי שקיעה יפה.

היום היפה הפך במהרה לאחד הלילות החשוכים ביותר, כשקיבלתי את השיחה מהרופא שתשנה את חיינו לנצח.

זו היצירה האחרונה שיודי שמע אותי מנגנת בזמן שהוא היה בעולם הפיזי הזה.

זה רגשי מבחינתי לצפות בסרטון הזה. אני מהרהרת לאחור ונזכרת בהרגשתי ברגע ההוא, וכיצד לא הייתי מודעת למה שעומד לקרות בהמשך.

עדיין לא הייתה לי הזדמנות לסיים את היצירה הזו, אבל רציתי לשתף בכל מקרה בגלל המשמעות שלה.

לפני מספר שבועות, כשהתחלתי בהתחלה את הניגון הזה, הגדרתי אותו בכותרת “ימי שמש”. זו היתה הכותרת שרק הגיעה אלי בזמן כתיבתה. לא חשבתי על זה יותר מדי, אבל אחרי אותו יום רביעי בלילה וחמישי, אני כל כך רוצה לתאר זאת מחדש. אבל אני לא אעשה זאת. הרבה רגשות עזים וכבדים שוחררו לניגון זה. הם בהחלט לא היו “שטופי שמש”, אך משום מה, עדיין בחרתי בתואר זה, ואכבד את ההחלטה הזו, בידיעה ואמונה שכותרת זו מתארת ​​את כל מה שהיצירה מייצגת.

יתכן שיהיו לנו ימים חשוכים מאוד, סגריריים וגשומים וקפואים, אבל הם לא מורידים דבר מהימים ה’שמשיים’. אני נחושה להמשיך לראות את הקרניים והאור והשמש שממשיכים לזרוח בעומק החושך. שיהיה לנו רק ימי שמש!

תודה ה’, על כל מה שאתה עושה בזכותו של חיים שניאור זלמן יהודה בן אהרון לייב והמשכת להביא עוד אור לעולם!