תקדימי: רבני ערים מאיימים לעתור נגד המשרד שבשליטה של שס

1.

זו הייתה מלחמה, שהתנהלה מתחת לרדאר.

רבני ערים ששוחחו עם אתר ‘חרדים 10’ עשו זאת בעילום-שם ובחשש גדול, שמא יבולע להם. השבוע, הם יצאו רשמית והכינו עתירה לבג”ץ – שלא הוגשה לפי שעה.

לפני חודשיים וחצי הצגנו כאן שיחות עם רבני ערים, מהן עלה כעס גדול, לאחר שנציגי ‘ועד רבני ערים’ נפגש עם השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, כדי לדון בבעיות המעיקות עליהם. הרבנים השלו עצמם בתחילה שהדברים יסתדרו, אבל אז הלכה וגברה אצלם ההבנה כי תקוותם הייתה לשווא.

כשהבינו שדבר לא מתקדם, התארגנו בתחילת חודש כסלו לכינוס חירום מיוחד. “מחר יתקיים כנס חרום על כל הדברים שלא נעשו כבר חמש שנים. מתעמרים ברבנים וברבנות וכל הציפיות היו לשווא. לכן, אין לנו ברירה רק להיכנס ולדון על דרכי הפעולה שאנו חייבים לנקוט”, נכתב אז.

במקביל, שוגר מכתב ל”כבוד השר” – וזה לשונו: “לצערי, אנו רואים כי לא די שלא נעשה דבר מכל אשר דיברנו, עוד אני שומע שאתם משתדלים לעשות נגד רצון הרבנים, ומקדמים חוקים, חוקי משמעת שנלחמנו בהם שנים, וזה ידוע מבית מדרשו של המנכ”ל, שידך לא משה מידו.

“לכן אנו נכנס את כל הרבנים לראות מה לעשות, ויעמדו הרבנים ויביעו את דעתם ברבים, ולא דיי שתבן אין ניתן לעבדיך, אלא עוד ולבנים אומרים לנו עשו. לכן לא טוב הדבר הזה, עברתם לצד שכנגד.

“לצערי, נראה איך יהיו פני הדברים מחר בכנס חרום של הוועדים. הדרך הזו תוביל להתנגשות מיותרת בין הרבנים לבין המשרד. לצערי, לא יהיו פשרות בנושאים הנמצאים בציפור נפשם של הרבנים והרבנות”.

על המכתב חתם הרב דוד אוחיון, רב עיר באלפי מנשה, ומי שמכהן כיו”ר ‘ועד רבני ערים’.

2.

בשיחה שקיימתי אז עם אחד מהרבנים, הוא העלה טענות קשות: “באיזה מגזר צריך לרדוף אחרי המנכ”ל? לאחר שלא הייתה העלאת שכר במשך שלוש שנים, צריך לרדוף אחריו כדי להעלות את השכר ולעדכן אותו לרבנים הוותיקים – מה שלא ראינו שקורה אצל שרים או ראשי רשויות, שכבר העלו להם אוטומטית”.

הטכניון קורא לך להצטרף: מלגת קיום ומימון מלא עם ליווי אישי

כנסו: הרשמה למעונות היום לשנת הלימודים תשפ”ב עוברת לאונליין

לדברי הרב, “לא נעשה דבר מכל מה שסוכם בפגישות עם השר – והציפיות נגוזו”.

לשיא הגיע אז הסכסוך כאשר הרב חזקיהו סאמין, מנהל אגף שירותי דת במשרד, שיגר מכתב אל השר אריה דרעי, “מאחר וסמכויותיו של השר לשירותי דת בכל ענייני הכשרות הועברו אליך”. לשר לשירותי דת נשלח רק העתק מהמכתב.

עיקר טענותיו התמקדו ב”תזכיר החוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות התשע”ח”.

מדובר בחוק שמתגלגל כבר כמה שנים במסדרונות המשרד לשירותי דת, מאז ניתנה החלטה בעתירה שהגישה ‘התנועה להגינות שלטונית’ לבג”ץ נגד מועצת הרבנות הראשית.

הנידון באותה עתירה היה יחסי משגיח-מושגח וניגוד העניינים העולה מכך שהמשגיח מקבל את משכורתו מבית העסק עליו הוא מפקח. ‘התנועה להגינות שלטונית’ טענה בעתירה שהגישה, כי מדובר במצב בלתי נסבל שעלול להוביל לתקלות בכשרות.

בית המשפט פסק כי אכן יש לנתק את המערך הקיים. בעקבות כך, הנהלת הרבנות הראשית לישראל הגיעה להחלטה כי יש לקדם תזכיר חוק במסגרתו יקומו מספר ‘תאגידי כשרות’.

אולם, מאז ועד היום לא הצליחו שרי הדתות – דוד אזולאי ז”ל, יצחק וקנין והרב יעקב אביטן – להוביל לשינוי כלשהו, תוך שהם מנסים לגבש תזכיר חוק חדש שיסדיר את המסגרת בה יוענקו שירותי השגחת הכשרות והעסקת משגיחים, אך ללא הצלחה.

מדובר באינטרס חרדי. שכן, הבעיה היא בעיה הלכתית. אך בפועל נספר, שיש גורמים רבים הבוחשים בקדירה ומעוניינים בשינוי המצב. חלקם אף הקימו חברות כוח אדם, והם ‘בונים’ על כך שהתאגיד שהקימו הוא זו שיפעיל את מערך המשגיחים שיקבל את משכורתו מהמדינה – ולא מהמעסיק עצמו.

לשבחו של השר וקנין ייאמר, כי בינואר 2020 הקים ועדת רבנים שתבחן את תזכיר החוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות, ותציג אותו בפני מועצת הרבנות. הרב חזקיהו סאמין ריכז את עבודת הוועדה, בה השתתפו גם הרב וייס, הרב אוחיון, הרב שלוש, הרב שלמה בן עזרא – רב העיר מבשרת ציון, הרב קלמן בר – רב העיר נתניה, הרב יוסף בן דוד – רב בקריית עקרון והיועץ המשפטי עו”ד ירון קטן.

במכתבו לדרעי כותב הרב  סאמין: “הוועדה קיימה פגישות עם מספר רב של גורמים מקצועיים הקשורים לתחום הכשרות בארץ, ביניהם חברי מועצת הרבנות הראשית, רבנים מקומיים, נציגי משגיחי כשרות, נציגי חברות כוח אדם המעסיקים משגיחי כשרות, חוקרים שעסקו בתחום.

“הוועדה הגישה את מסקנותיה במסגרתה קבעה כהאי לישנא: ‘תזכיר החוק הנוכחי פוגע באופן חמור במערך הכשרות בישראל וביכולתם של רבני ישראל לדאוג לכשרות, תוצאות תזכיר החוק, שכביכול נועד להסדיר את שירותי ההשגחה על הכשרות, הינן פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה במערך הכשרות בישראל וביכולת ההשגחה על הכשרות, יחד עם פגיעה משמעותית בעבודת הרבנים המקומיים, מעמדם וסמכותם, רבני ישראל לא יוכלו לעמוד מנגד ולהמשיך לקחת אחריות על תחום הכשרות, כאשר באים בחוק זה לפגוע ביכולתם לפעול בתחום זה.

“לאור זאת, אנו קובעים, באופן חד משמעי ובלתי מתפשר, בהתאם לבקשתך לקבל את עמדת הוועדה, שיש לדחות את תזכיר החוק ואין להמשיך בהליכי החקיקה”.

3.

אם מדובר בשיפור הלכתי, מדוע בעצם מתנגדים לו רבני הערים – בהנחה, שלא משום שמאכערים ירוויחו, כי לך תדע מי יהיה שר הדתות הבא, מאיזו מפלגה, ואיך הוא יארגן את הכשרות במדינה.

באופן רשמי, ההסבר המוצג במכתבו של הרב סאמין הוא כי הדבר יביא “לביטול הצורך ברבני ערים”, ל”סגירת המועצות הדתיות”, ואולי למניעת כל צידוק לקיומו של המשרד לשירותי דת.

צריך לומר את האמת: בעבר הוקנו לרבני הערים סמכויות רבות בהקשר של ניהול ענייני הדת בעירם. כיום, נותרו להם מעט מאד תפקידים (“הרשות הרושמת בפקודת הנישואין והגירושין”, בתחומי עירו בלבד, וכן “מתן הכשרות לעסקי המזון”, גם זה בתחום עירו בלבד. במקביל, רב העיר מפקח על העירוב והמקוואות), ויש ערים בהן אין כל קשר בין התושב לבין רב העיר.

מה שאומר שמעמד רבני הערים כורסם מאד. בעתיד, חוששים הרבנים, תבוא דרישה, “לגיטמית” לכאורה, לסגור את המועצות הדתיות, לבטל את הצורך ברבני ערים ו”למנות רבנים מחוזיים”, שהם אלו שירשמו לנישואין בכל האזור כולו. שכן, הכשרות, לפי החוק המתגבש, תעבור לשליטה ארצית.

“לא למותר לציין, כי כבר היום נשמעות קריאות ברשות המחוקקת, לבטל את המועצות הדתיות תוך הפעלת שירותי הדת באמצעות הרשויות המקומיות, בשים לב כי כ- 40 אחוז מנפח פעילותן של המועצות הדתיות הינן בהפעלת מערך הכשרות, הקמת תאגידי הכשרות רק תגביר את הקריאה הקיימת כבר, ותעניק לה לגיטימציה”, הדגיש  הרב סאמין את החשש.

לדעתו, “אין צורך להכביר במילים אודות חשיבותם של רבני הערים באשר הן, מציאות היסטוריית רבני ישראל בערים ובפזורה הוכיחה, כי כל אימת ומכהן רב עיר ושכונה, דמותו משפיעה על בני קהילתו, הרב המקומי מהווה כתובת לכל דבר שבקדושה, נוכחותו באזכרות, בר מצווה, בריתות, עריכת חופות וטקסים תורם רבות לפסיפס המסורתי של כלל חלקי האוכלוסייה. ברבות השנים, הוכח כי בכל מקום בו היו רבני עיר ושכונה, נוכחותם ופעילותם קירבה את הציבור למסורת ישראל סבא שבאה לידי ביטוי בהשפעה הרוחנית, בעיקר על הדור הצעיר”.

במבט לאחור, כך נראה, פגישת החירום של רבני הערים הובילה לעתירה שהוגשה השבוע.

4.

את העתירה – שכאמור, טרם הוגשה והוכנה כטיוטה – הכינו ארגון ‘ועד רבני ערים’ וארגון ‘הרבנים בהתיישבות’, המיוצגים על ידי עו”ד ירון קטן, כש’התנועה להגינות שלטונית’ אמורה להצטרף אליהם באמצעות של עו”ד מרדכי אייזנברג ועו”ד מרדכי ציבין המיוצג על ידיעו”ד נחמה ציבין.

רשמית, העתירה הינה נגד המשרד לשירותי דת. מעשית היא נגד מועצת הרבנות הראשית לישראל, משרד ראש הממשלה והמשרד לשירותי דת.

על הפרק, בקשה מבית המשפט להתיר למבקשים להצטרף לדיון בעתירה, “אם כצדדים רלבנטיים, ואם, למצער, כ’ידידי בית המשפט’, כך שעמדתם תישמע באופן עצמאי בפני בית המשפט הנכבד”.

למה להצטרף?

גם “לאור מרכזיותם של המבקשים בהסדרת הסוגייה שבבסיס העתירה, מבחינה מהותית ומשפטית”, גם בשל “היכרותם את הסוגייה הנדונה ואת השלכותיהם של ההסדרים השונים אותם מבקשים לבחון במסגרת הסדרת הסוגייה”, גם כי “בידי המבקשים הצעה וכיוון לפתרון” וגם – שימו לב: “לאור העובדה שעמדתם אינה נשמעת באופן סדור וברור”.

כלומר, יש כאן טענה רשמית, שחור על גבי לבן, ובה – רבנים פונים לבית משפט נגד גורמים במשרד לשירותי דת, שהם בעצם מילים נרדפות למפלגת ש”ס, השולטת כיום במשרד.

בערב בחירות, יש משמעות פוליטית מרחיקת לכת לטענות מהסוג הזה, על במה מהסוג הזה.

5.

העותרים לא מנסים לטשטש את חומרת הדברים. “יודגש כי המבקשים ניסו, עד עתה, להביע עמדתם בפני הגורמים המוסמכים אצל המשיבים. זאת, בין היתר, בפגישות וישיבות שהתקיימו עם רבנים ונציגי המבקשים”.

ללא הועיל, כמובן. לכן בקשתם מוצגת בפני בית המשפט.

“עמדתם של רבני ישראל, שכאמור, מפעילים בפועל את מערך הכשרות בפריסה ארצית, ומכירים היטב את העבודה בשטח, יותר מכל גורם אחר, לא נלקחה בחשבון ובמשקל הראוי, ואף לא הוצגה כדבעי בפני בית המשפט הנכבד, למרות בקשת המבקשים”, טוענים העותרים.

הם מוסיפים, כי במשרד לשירותי דת עלו לאחרונה “רעיונות חדשים” בנוגע להסדרת הסוגייה, אבל “המבקשים לא עודכנו בנוגע לכך, וזאת למרות חשיבותם ומרכזיותם לתחום זה, כאמור לעיל.

“חששם העיקרי של המבקשים הוא שהמשיבים, בהצעותיהם לפתרון סוגיית יחסי משגיח-מושגח, יגרמו לפגיעה אנושה ובלתי סבירה במערך הכשרות בישראל, בניגוד לעמדתם של רבני ישראל, שהם הגורם המקצועי והמהותי לעניין”.

משכך, לא  נותרה להם ברירה אלא לפנות לבית המשפט.

6.

בתוך הדברים, משחילים הרבנים טענות ספציפיות נגד השר הרב יעקב אביטן. הם לא אומרים זאת במפורש, אבל הרמז עבה וברור.

הם מגוללים פרטי היסטוריה ומספרים לבית המשפט כי “בשנה האחרונה אף הוקמה על ידי השר לשירותי דת הקודם, הרב יצחק ועקנין, ביוזמת המבקשים, ועדת רבנים לבחינת תזכיר החוק להסדרת שירותי ההשגחה על הכשרות”.

בוועדה היו חברים גם נציגי העותרים, הוועדה “שקדה על הסוגייה הנדונה ואף הגישה המלצות מפורטות לשר לשירותי דת. המלצות אלו התקבלו ואושרו על ידי השר לשירותי ביום ח’ בניסן תש”פ (2.4.2020)”.

כלומר, הם מביעים שביעות רצון מדרך טיפולו של השר הקודם. כאמור, השר הנוכחי העלה רעיונות שאפילו לא סופר להם אודותם. ועל כך הכעס. ובשל כך, עתירתם.

הסברנו, הם אומרים,  לשר שהרעיונות שהעלה אינם טובים.

“תוצאות תזכיר החוק, שכביכול נועד להסדיר את שירותי ההשגחה על הכשרות, הינן פגיעה בלתי מידתית ובלתי סבירה במערך הכשרות בישראל וביכולת ההשגחה על הכשרות, יחד עם פגיעה משמעותית בעבודת הרבנים המקומיים, מעמדם וסמכותם”.

הבהרנו לו, שלא נוכל לעמוד מנגד.

“רבני ישראל לא יוכלו לעמוד מנגד ולהמשיך לקחת אחריות על תחום הכשרות, כאשר באים בחוק זה לפגוע ביכולתם לפעול בתחום זה”.

והם אכן, לא עמדו מנגד, ומציגים את טענותיהם על הכתב.