מאז ראשית ימיה של הפילוסופיה היא עוסקת בשאלה אם אפשר לבנות ערכי מוסר על בסיס השכל וההיגיון.
לכאורה גם התבונה האנושית הפשוטה מוליכה למסקנה שאסור לרצוח ולגנוב, להונות ולהלבין פנים. אנו יכולים להבין בעצמנו שראוי לכבד הורים, לקום מפני זקן, לעזור לנזקקים.
ואולם עינינו רואות שבמעמד הר סיני ניתנו לנו גם ציוויים פשוטים ומובנים מאליהם: ‘לא תרצח’, ‘לא תגנוב’, ‘לא תחמוד’ וכדומה. לכאורה אלה ערכים מוסריים בסיסיים, שבלעדיהם חברה אנושית אינה יכולה להתקיים. וכי לשם כך צריך היה את האירוע המיוחד והנדיר הזה? בפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה שבה נתגלה הבורא לעיני עם שלם, הוא בוחר לצוות אותנו על דברים פשוטים כאלה, שההיגיון האנושי מחייב את קיומם?!
מכאן אנו יכולים ללמוד שגם לצורך ערכי המוסר הבסיסיים זקוקים אנו למעמד הר סיני, לצו עליון של בורא העולם. בלעדיו, השכל עלול להוביל אותנו לכיוונים אחרים.
ויכוח שמלמד הרבה
את חוסר היכולת לבנות מערכת יציבה על אדני השכל וההיגיון אנו רואים בימים אלה.
לכאורה המציאות ברורה בתכלית – נגיף מסוכן מתפשט בעולם במהירות עצומה, גורם תחלואה קשה ואף מוות, ועדיין אין כנגדו תרופה יעילה. ההיגיון הבריא אומר שראוי להישמר, לנקוט כללי זהירות שימנעו הדבקה, גם במחיר אי-נוחות ושיבוש החיים השגרתיים, כי החיים יקרים מכול.
אך כנגד ההיגיון הפשוט הזה צצים כל מיני טיעונים הפוכים. אלה טוענים שאין באמת מגיפה. אחרים משוכנעים שאמצעי הזהירות מיותרים ומזיקים. יש הסבורים שראוי לעודד הדבקה כדי להשיג ‘חיסון עדר’. ויש המציגים עמדה שראוי לשלם בחיי אדם כדי להמשיך בשגרת החיים.
ואז הקב”ה נותן חוכמה ותבונה בלב המומחים והם מצליחים לפתח חיסון כנגד המחלה. לכאורה כל העולם היה צריך לקבל את הבשורה בתשואות. אך לא. מיד קמה תנועה של מתנגדי חיסונים, ובפיהם שלל טיעונים למה לא להתחסן…
עכשיו אִמרו אתם, אפשר לפתור את כל חילוקי הדעות האלה על-ידי השכל הצרוף?
תיאורטית כן, כי מדובר בדברים שיכולים להיבחן בכלים מדעיים, בניתוח נכון של נתונים, ניסויים ותוצאות בשטח. אך מעשית זה חסר סיכוי. כי כשאדם מתבצר בעמדה כלשהי – הנתונים העובדתיים לא ישכנעו אותו, ועל כל טיעון שיופרך ימציא שניים חדשים.
בסיס יציב אחד
גם בנושא המוסר אי-אפשר להתבסס על ההיגיון. אפשר בקלות לבנות תיאוריה שראוי לגנוב מעשירים כדי לתת לעניים. או שמותר וצריך להרוג בני-אדם מסוימים. ושאין באמת סיבה לכבד הורים, כי הם החליטו להתחתן ולהוליד ילדים מתוך אינטרס אישי שלהם. ושהזקנים הם בעצם עול ונטל על החברה.
כל אלה אינם רעיונות תיאורטיים, אלא גישות שאומצו בפועל על-ידי חברות אנושיות במרוצת ההיסטוריה.
הבסיס המוצק לערכי המוסר הוא הצו האלוקי המוחלט, שאינו נתון לשיקולי ההיגיון. זאת קיבלנו במעמד הר סיני, בעשרת הדיברות ובציוויי התורה שניתנו בהמשך. אלה יסודות המוסר היהודי המלווים אותנו מאז ועד היום.